97

בנשים נשואות אלא גם בבנות ישראל שלא נישאו עדיין²⁷, כי כיון שאיש ואשה יחד הם נשמה אחת²⁸, וכ"א בפ"ע הוא "פלג גופא", הרי גם לפני חיבור שני החצאים יחד, מהני המעשה של האיש ל"חציו השני", להאשה].

ה. עפ"ז יש לבאר הטעם שרק במכילתא מקדים "בלשון רכה", משא"כ במדרש: "לשון רכה" היינו דברי פיוס, כנ"ל. וי"ל שהכוונה לזה גופא שנאמר להם שהן שייכות ל"ראשי דברים", דהיינו עצם וכללי התורה [ועפ"ז מ"ש במכילתא "בלשון רכה אמור ראשי דברים", היינו שאמירת "ראשי דברים" זהו ה"לשון רכה", ודלא כנ"ל ס"א]. ולכן, להמכילתא שבסדר זה ניכרת מעלת הנשים על האנשים, שרק להם אומרים "ראשי דברים", כללי התורה, לכן מודגש במכילתא שאמר לנשים "בלשון רכה", המעלה בנשים על האנשים; משא"כ להמדרש הוא להיפך: "כה תאמר לבית יעקב" מורה על הצמצום והירידה של דברי תורה לנשים, שאין מגלים להן ד"ת כאנשים כי אין יכולות לשמוע כ"כ, ולכן השמיט במדרש ביטוי זה.

ועפ"ז מובן גם המשך לשון המדרש, שלאחרי פירוש זה ממשיך "ד"א למה לנשים תחילה שהן מזדרזות במצות", דלכאורה אינו מובן: בפירוש הא' לא נזכר כלל ע"ד הקדמת נשים לאנשים, ומהי כוונת המדרש "ד"א למה לנשים תחילה"? וע"פ הנ"ל י"ל שכוונת המדרש היא, שהקושי בפירוש הא' במדרש הוא, דכיון שאין אומרים לנשים אלא מה שיכולות לשמוע (שזהו פחות מאנשים), א"כ "למה לנשים תחילה"²⁹? ולכן מפרש המדרש שיש ענין שמצד זה הנשים קודמות — "שהן מזדרזות במצות".

אמנם לפירוש השני במכילתא אתי שפיר בפשטות טעם הקדמת נשים לאנשים, כי זהו סדר נתינת דברי תורה, שבתחילה באים כללי התורה ("ראשי דברים"), ואח"כ הפרטים (כמו בעשה"ד כנ"ל).

ו. אמנם זה צריך ביאור — למה להמכילתא נאמרו "ראשי דברים", "כללי התורה", לנשים דוקא, ולא לאנשים?

ויש לומר, שזהו בהתאם למעלה כללית שמצינו בנשים לגבי האנשים בענין עבודת ה' בכלל. דהנה אנו רואים שאצל נשים יש יותר בגילוי אמונה בה' ויראת ה'³⁰, שאף שהטעם לזה בגלוי הוא לפי "שאין שכלם חזק כל כך (שלכן) קרובים (יותר) לקבל באמונה (פשוטה) ועושות בלי חקירה"³¹, הרי שורש הענין הוא לפי שמאירה אצלם האמונה כפי שהוא מצד הקב"ה.

ואולי י"ל שמטעם זה חילוק בענין היחס, שעצם וכללות ישראל תלוי דוקא בהאם, שהנולד לאם ישראלית הוי ישראל (גם כשהאב אינו יהודי), ורק הפרטים והחילוקים בבני ישראל גופא, כהן לוי ישראל, תלויים ב(משפחת) האב.

וכיון שהתומ"צ ניתנו לישראל דוקא, לכן, להאם שבה תלוי קדושת ישראל, היתה נתינה מיוחדת של כלל התורה, "ראשי דברים", שהם שייכים לאמונה