ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לא בשלח שיחה ב82

82

וזהו תוכן החילוק בין העולם⁴⁶ שנברא ביד אחת⁴⁷ והמקדש שנבנה בשתי ידיו: ב"העולם" מצ"ע לא ניכרת בגלוי (כ"כ) אמיתית מציאותו, היינו זה שלא נמצא אלא מאמיתת המצאו⁴⁸, משום שנברא "ביד אחת"; משא"כ בביהמ"ק שורה שכינתו והיו נעשים בו בגילוי עשרה נסים⁴⁹, באופן שהגבלות טבע העולם נתבטלו כו' — משום שנבנה בשתי ידים,

ולכן דוקא בביהמ"ק היו קוראים את השם ככתבו⁵⁰.

והנה ענין זה הוא בכל בתי המקדש, גם ביהמ"ק הא', ובהתאם לזה הוא פירוש הש"ס שפסוק זה קאי על המקדשות שהיו מעשה ידי אדם.

אמנם לפי פירוש המכילתא ורש"י, שפסוק זה ושלאחריו (ה' ימלוך לעולם ועד) הם ענין אחד אין לפרש ש"מקדש אדנ"י כוננו ידיך" קאי על מקדש הא', כי בו לא היתה מלכותו של הקב"ה בשלימות, שהרי נחרב, ולכן מפרשים שסיום השירה, היינו שלימות מלכותו של הקב"ה, הוא ביהמ"ק דלעתיד.

אלא שבזה ישנו חילוק בין המכילתא ופרש"י — שתלוי בכוונה הכללית של שירת הים:

שירת הים היא שירה הראשונה⁵¹ שנזכרה בפירוש בתורה. ועפ"ז מובן שבין עשר השירות שהובאו במכילתא⁵², הרי היא שירה כללית ביותר, הפתיחה לכל השירות⁵³, וי"ל שזהו שלמדו במכיל

הערות

46. כ"ה בפרש"י, ועד"ז במכילתא (ויל"ש) "שכשברא הקב"ה את עולמו", והובאה רק התחלת הכתוב "אף ידי יסדה ארץ", ולא ההמשך "וימיני טפחה שמים" (ולא נרמז אפילו — לא במכילתא ולא ברש"י — ב"וגו'"). ועפ"ז מובן ש"העולם" שברש"י (ומכילתא) קאי רק על הארץ[ednref_14_*] ומובן בפשטות — כי כאן המדובר במקדש שהי' בארץ [ומעצמו מובן שישנו עילוי במקדש שנבנה בשתי ידיו גם לגבי שמים שנבראו רק בימינו של הקב"ה, אלא דכאן אין מדובר בזה]. ואין לחדש מחלוקת בין רש"י והש"ס (כתובות שם): "גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ דאילו במעשה שמים וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים". ושאני פרש"י בתהלים (עח, סט) דמפורש בקרא שהמקדש הוא "כמו רמים" ולא "חביב" מהם. וראה תוד"ה דאילו כתובות שם. ובארוכה לקו"ת נשא שם.
47. בפרש"י בראשית (א, כז) "שהכל נברא במאמר והוא (האדם) נברא בידים". אבל שם אין ההדגשה שנברא בשתי ידים (כהמקדש), ואדרבא מביא הכתוב "כפכה" לשון יחיד, אלא שנברא בידים ולא במאמר (ראה מפרשי רש"י שם. ובדפוס שני דרש"י שם "והוא ביד"). ולהעיר שבמדרש תהלים (קלט, ה), אבות דר"נ (ספ"א) מכאן לאדם ולבית המקדש שנבראו בשתי ידים. וראה פדר"א ספ"כ וברד"ל שם אות מג.
48. ל' הרמב"ם ריש הל' יסודי התורה.
49. אבות פ"ה מ"ד.
50. פרש"י יתרו כ, כא.
51. ראה שמו"ר (פרשתנו) פכ"ג, ד: מיום שברא הקב"ה את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל כו'.
52. בפרשתנו בריש השירה (טו, א). אף ששירה ראשונה (שבמכילתא שם) "נאמרה במצרים שנאמר השיר יהי' לכם כליל התקדש חג".
53. להעיר מהתחלת לשון המכילתא שם: את השירה הזאת וכי שירה אחת היא והלא עשר שירות הן כו'. וע"פ המבואר בפנים יל"פ סגנון הלשון במכילתא שקיים גם להמסקנא, דהרי במכילתא שם ליתא תירוץ ע"ז (ולכן כמה מפרשים מחקוהו מהמכילתא). [edn_14_*] ) במכילתא שם לפנ"ז "שכשברא הקב"ה את העולם לא בראו אלא במאמר שנאמר בדבר ה' שמים נעשו", כי פי' "עולם" בכ"מ הוא בהתאם לענינו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.