80

ויש לומר, ששיטת רש"י בפירושו על התורה היא שיטה ג', ממוצעת ביניהם: גם בשירה ס"ל לרש"י שלא קיימת הכפלה סתם, כי אם כאשר נוסף פרט וענין חדש [וכמ"ש רש"י (ישן)³⁰ בנוגע לשירת הים "כי גאה גאה. . בא הכפל לומר. . וכן כל השירה תמצא כפולה", ורש"י מפרש בהכתובים טעם לכפל הענין³¹]; אבל לאידך, ההוספה אינה בענין חדש (לגמרי), אלא פרט נוסף באותו ענין [ע"ד "ועל³² השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלקים לעשותו" — שהכפל מוסיף תוקף וזריזות בענין זה עצמו].

וכן הוא בכתוב דידן — שיש בו כפל לשון, "מכון לשבתך פעלת ה', מקדש אדנ"י כוננו ידיך"; וכוונת הכפל יש לפרש בג' אופנים: (א) שזהו כפל גמור, רק ליופי המליצה, (ב) שזה מוסיף ענין חדש לגמרי, (ג) זהו פרט נוסף באותו ענין.

וזהו ההבדל בין ג' שיטות הנ"ל:

במכילתא — בו דרשו רבותינו — דריש את הכפל "מקדש אדנ"י כוננו ידיך" בענין חדש (שלא דובר אודותו לפנ"ז) — המקדש דלעתיד שיבנה לאחרי שיחרב הראשון והשני;

פירוש הגמ' דקאי על בנין המקדש הראשון (והשני) על ידי צדיקים — מתאים להשיטות שהכפל בכתוב הוא ליופי המליצה, ועפ"ז כוונת הכתוב ב"מקדש אדנ"י כוננו ידיך" היא כמו בהתחלת הכתוב "מכון לשבתך פעלת ה'"³³;

ולפרש"י, כפל זה בא להוסיף פרט נוסף במקדש זה שיבנה בכניסתם לארץ, דנוסף על כך שהקב"ה פעל "מכון לשבתו" למעלה, הנה עוד זאת שיבנה את המקדש דלמטה בשתי ידיו [אלא שבפועל לא נתקיים זה בכניסתם לארץ בפעם הא', ואימתי יקויים — "לעתיד לבא"].

ה. ויש לבאר בעומק יותר תוכן החילוק בין ג' הפירושים, ובהקדם ביאור הטעם שבשירת הים (שתוכנה ההודאה על נס דקריעת ים סוף והריגת המצרים) נזכר בכלל "בית המקדש" ומעלתו ("מכון גו' מקדש גו'") — דלכאורה מאי בעי הכא?

זה שנזכר בשירה ע"ד הכניסה לארץ — "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך"¹ — מובן, כי זהו ההמשך והשלימות דגאולת מצרים, כמ"ש³⁴ "אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני גו'"³⁵ (וכאמרם לפני זה בהשירה עצמה³⁶ — "נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך"³⁷); וכיון שקי"ס הוא הגמר והסיום דיציאת מצרים (שהרי רק אז בטל כל הפחד מהמצריים), לכן כללו בשירת הים, שמעתה שנגמרה יציאת מצרים הרי