64
יביאך ה' אל ארץ הכנעני גו'"23, וא"כ אין המדובר בשאלת הבן בדור יצי"מ, והדרא קושיא לדוכתא — מדוע מוסיף הכתוב כאן תיבת "מחר"?
ועכצ"ל שאין כוונת הכתוב בהוסיפו תיבת "מחר" כדי להדגיש הזמן, מתי תהי' שאלת הבן (עכשיו או לאחר זמן), אלא לבאר סיבת השאלה.
הסברת הענין:
יש שאלת "בנך" שסיבתה היא רק — היותו "בנך", כלומר, להיותו בן שחסרים לו הלימוד והידיעות, ולכן כשרואה דבר שלא למד טעמו עדיין הרי הוא שואל "מה זאת" [אלא שבזה גופא ישנם כמה אופנים ודרגות, וכמו שמביא רש"י כאן בד"ה שלאח"ז ש"דברה תורה כנגד ארבעה בנים, תם רשע ושאינו יודע לשאול והשואל דרך חכמה" — אבל הצד השווה בכולם הוא, ששאלותיהם באות משום שהם בנים, שעדיין לא למדו כו'].
וזוהי הדגשת והוספת התורה כאן "כי ישאלך בנך מחר" — שסיבת שאלה זו אינה רק בגלל זה שהוא בן (כהשאלה דלעיל — "והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם"), אלא בעיקר מפני שהמדובר הוא ב"מחר"24: זה שנמצאים בזמן אחר ובתקופה אחרת25 הוא הגורם שאלה זו. וכדלקמן סעיף ו.
ה. עפ"ז מובן הטעם שלא הסתפק רש"י לכתוב בקיצור "מחר — לאחר זמן", אלא מאריך בפירושו: (א) מקדים "יש מחר שהוא עכשיו", (ב) מביא ראי' ודוגמא ל"יש מחר שהוא לאחר זמן" ממש"נ ביהושע "מחר יאמרו בניכם לבנינו", (ג) מוסיף בסוף הראי' "דבני גד ובני ראובן":
הפירוש ב"יש מחר שהוא לאחר זמן" אפשר להסבירו בשני אופנים:
א) גם לפי זה, "מחר" הוא מושג ושיעור של זמן, אמנם אין זמן זה מוגבל דוקא ליום הבא לאחרי יום זה, אלא הוא כולל כל יום "מחר" מימים שיבואו בעתיד26. ב) "מחר" אינו מושג הנקבע לפי סדר הזמנים, אלא תלוי ומתייחס להנושא שעוסקים בו, שהזמן שלאחר נושא זה נקרא "מחר" לגבי הזמן ההווה27, שלפי זה הכוונה ב"לאחר זמן" אינה רק לעתיד סתם, אלא לתקופה חדשה, הבאה לאחרי סיום התקופה שבהווה.
וי"ל, שלפירוש רש"י כאן, התואר "מחר. . לאחר זמן" הוא במובן השני — תקופה חדשה לגמרי (וזוהי הסיבה לשאלת הבן). ולכן מקדים רש"י "יש מחר שהוא עכשיו" — כדי להוכיח שתיבת "מחר" יכולה להתפרש לא רק בתור שיעור של זמן, אלא גם במובן של "אחר כך", ובמובן כזה — "יש מחר שהוא עכשיו" בהווה (ונקרא "מחר" משום שבא לאחר המעשה); שמזה מובן גם בנוגע ל"יש מחר שהוא לאחר זמן" — שאין הכוונה רק שהוא ענין של עתיד (סתם), אלא שהוא בא לאחרי (סיום) תקופת ההווה.
הערות
- 23. יג, יא — וכפירוש הראשון (והעיקרי) בפרש"י. וראה לקמן סעיף ז.
- 24. ולכן מעתיק רש"י בהד"ה גם התיבות "כי ישאלך בנך" — להדגיש החידוש בסיבת שאלת הבן שבכתוב זה.
- 25. וזהו גם מובנו של "בנך" בכתוב זה — דור של "בנך", דור הבא (ולא "בנים" במובן המצומצם).
- 26. ראה ל' הרד"ק שנעתק לעיל הערה 16.
- 27. וגם "מחר" כפשוטו נק' כן מפני שבא "אחר היום" (כנ"ל הערה 17).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.