64

יביאך ה' אל ארץ הכנעני גו'"²³, וא"כ אין המדובר בשאלת הבן בדור יצי"מ, והדרא קושיא לדוכתא — מדוע מוסיף הכתוב כאן תיבת "מחר"?

ועכצ"ל שאין כוונת הכתוב בהוסיפו תיבת "מחר" כדי להדגיש הזמן, מתי תהי' שאלת הבן (עכשיו או לאחר זמן), אלא לבאר סיבת השאלה.

הסברת הענין:

יש שאלת "בנך" שסיבתה היא רק — היותו "בנך", כלומר, להיותו בן שחסרים לו הלימוד והידיעות, ולכן כשרואה דבר שלא למד טעמו עדיין הרי הוא שואל "מה זאת" [אלא שבזה גופא ישנם כמה אופנים ודרגות, וכמו שמביא רש"י כאן בד"ה שלאח"ז ש"דברה תורה כנגד ארבעה בנים, תם רשע ושאינו יודע לשאול והשואל דרך חכמה" — אבל הצד השווה בכולם הוא, ששאלותיהם באות משום שהם בנים, שעדיין לא למדו כו'].

וזוהי הדגשת והוספת התורה כאן "כי ישאלך בנך מחר" — שסיבת שאלה זו אינה רק בגלל זה שהוא בן (כהשאלה דלעיל — "והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם"), אלא בעיקר מפני שהמדובר הוא ב"מחר"²⁴: זה שנמצאים בזמן אחר ובתקופה אחרת²⁵ הוא הגורם שאלה זו. וכדלקמן סעיף ו.

ה. עפ"ז מובן הטעם שלא הסתפק רש"י לכתוב בקיצור "מחר — לאחר זמן", אלא מאריך בפירושו: (א) מקדים "יש מחר שהוא עכשיו", (ב) מביא ראי' ודוגמא ל"יש מחר שהוא לאחר זמן" ממש"נ ביהושע "מחר יאמרו בניכם לבנינו", (ג) מוסיף בסוף הראי' "דבני גד ובני ראובן":

הפירוש ב"יש מחר שהוא לאחר זמן" אפשר להסבירו בשני אופנים:

א) גם לפי זה, "מחר" הוא מושג ושיעור של זמן, אמנם אין זמן זה מוגבל דוקא ליום הבא לאחרי יום זה, אלא הוא כולל כל יום "מחר" מימים שיבואו בעתיד²⁶. ב) "מחר" אינו מושג הנקבע לפי סדר הזמנים, אלא תלוי ומתייחס להנושא שעוסקים בו, שהזמן שלאחר נושא זה נקרא "מחר" לגבי הזמן ההווה²⁷, שלפי זה הכוונה ב"לאחר זמן" אינה רק לעתיד סתם, אלא לתקופה חדשה, הבאה לאחרי סיום התקופה שבהווה.

וי"ל, שלפירוש רש"י כאן, התואר "מחר. . לאחר זמן" הוא במובן השני — תקופה חדשה לגמרי (וזוהי הסיבה לשאלת הבן). ולכן מקדים רש"י "יש מחר שהוא עכשיו" — כדי להוכיח שתיבת "מחר" יכולה להתפרש לא רק בתור שיעור של זמן, אלא גם במובן של "אחר כך", ובמובן כזה — "יש מחר שהוא עכשיו" בהווה (ונקרא "מחר" משום שבא לאחר המעשה); שמזה מובן גם בנוגע ל"יש מחר שהוא לאחר זמן" — שאין הכוונה רק שהוא ענין של עתיד (סתם), אלא שהוא בא לאחרי (סיום) תקופת ההווה.