52

הטבע, כדי שבנ"י יוכלו לעבוד עבודתם בלי שום מניעות ועיכובים.

ואע"פ שכל הענינים הנ"ל צ"ל בדרכי הטבע דוקא — הרי זה במה שנוגע לקיום המצוה מצד בנ"י, אבל בנוגע להמצב (בעולם) הנדרש כדי שישראל יוכלו לעבוד עבודתם במילואה, אין שום הגבלות, והקב"ה עושה גם נסים גלויים כדי לאפשר לישראל לעבוד עבודתם בדרכי הטבע [כמו במכת חושך, שהקב"ה עשה נס גלוי והביא חושך נסי על המצרים, כדי שבנ"י יוכלו לחפש ולמצוא הכלים באופן טבעי (מצדם); וכן בסיפור הנ"ל מאדה"ז, שפעל על ידי נס, שהפקיד עצמו ירצה לעצור את הספינה].

ועאכו"כ לפי פירוש המדרש, שהי' כאן גם אור נסי — שודאי גם ענין זה אינו רק דבר חדפעמי שאירע בגאולת מצרים, אלא מעין זה הוא גם בגאולה מגלות זה האחרון (שהיא "כימי צאתך מארץ מצרים"37), שגם בהיותנו ב"ארץ מצרים" (קודם בוא הגאולה) מאיר אור שלמעלה מהטבע, ובלשון הכתוב38 (הובא בהמשך הענין במדרש הנ"ל39), דגם כש"החושך יכסה ארץ וערפל לאומים (מ"מ) ועליך יזרח ה' וגו'".

ויתירה מזו, אשר אור זה נותן הכח לבנ"י להפוך לקדושה גם את הענינים שבחושך העולם, אשר בחיצוניות נראה שהם דברים המעלימים ומסתירים ומונעים את האדם מלקיים ציוויו של הקב"ה,

ועד שהם עצמם מסייעים ועוזרים לבנ"י לקיים ציוויי ה', בדוגמת מה שפרעה עצמו סייע ועזר לבנ"י לצאת מגלות מצרים.

ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, וזהו העיקר, שבסוף זמן הגלות ישנו "אור במושבותם" דכלל ישראל, ובכל אחד ואחת מישראל, כפשוטו בגשמיות וברוחניות, שיש לכאו"א מבנ"י הרחבה ומנוחה בכל עניניו,

ומכינים עצמם מתוך שמחה וטוב לבב לקבל פני משיח צדקנו, בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו40 וכספם וזהבם אתם41, כפשוטו וכן ברוחניות הענינים, בקרוב ממש בעגלא דידן.

(משיחות ש"פ בא תשמ"א, ש"פ ויק"פ תשמ"ה)

הערות

  1. 37. מיכה ז, טו.
  2. 38. ישעי' ס, ב.
  3. 39. שמו"ר שם בסופו (וראה הגהת הרד"ל שם). וש"נ.
  4. 40. פרשתנו י, ט.
  5. 41. ישעי' ס, ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.