42

עה"פ¹⁶ "שוב אשוב גו' כעת חי'" גבי אברהם פרש"י "כעת הזאת לשנה הבאה", ולא העתיק שם פירוש התנחומא שהקב"ה שרט לו שריטה בכותל (וגם לא הביא איזה פירוש אחר ששייך בו "הוראה באצבע"). ועד"ז אח"כ עה"פ¹⁷ (בדברי הקב"ה לאברהם) "למועד אשוב אליך כעת חי' ולשרה בן" פרש"י "למועד — לאותו מועד המיועד שקבעתי לך אתמול למועד¹⁸ הזה בשנה האחרת", ואילו על התיבות "כעת חי'" לא פרש"י מאומה.

וביותר תמוה: בסיפור לידת יצחק נאמר¹⁹ "ותהר ותלד שרה גו' למועד אשר דבר אותו אלקים", ופרש"י "את המועד אשר דבר וקבע כשאמר לו למועד אשוב אליך שרט לו שריטה בכותל ואמר לו כשתגיע חמה לשריטה זו בשנה אחרת תלד" — הרי שרש"י אכן הביא פירוש התנחומא, אבל (א) לא על הכתוב "כעת חי'" (שנאמר שתי פעמים לפנ"ז), אלא רק אח"כ עה"פ "ותלד גו' למועד אשר דבר אותו אלקים"²⁰, (ב) גם כשרש"י מביאו בקשר ל"המועד אשר (הקב"ה) דבר וקבע", מעתיק רש"י רק התיבות "למועד אשוב אליך" ומשמיט המשך דברי השם "כעת חי'"²¹!

אשר מכל זה מוכח, שלשיטת רש"י אין הכרח מלשון "כעת חי'" שהיתה כאן איזו פעולה "שע"ז שייך הוראה באצבע", ואינו אלא לשון המורה על קביעת זמן מיוחד וברור.

[ויש לומר, שהכרחו של רש"י (בפ' וירא) שהקב"ה "שרט לו שריטה כו'", הוא מיתור לשון הכתוב בסיפור לידת יצחק²²: לאחרי שנאמר²³ "וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר", פשיטא שלידת יצחק היתה בדיוק "כאשר דבר", "למועד אשר דבר אותו אלקים", ול"ל להכתוב לפרט זה? ולכן מפרש רש"י, שיתור זה מלמדנו, שבעת לידת יצחק הי' ניכר לכל שהלידה היתה "למועד אשר דבר אותו אלקים"; והא כיצד? ע"ז אומר רש"י שהקב"ה "שרט לו שריטה בכותל כו'", באופן שהכל ראו והעידו שיצחק נולד בדיוק "למועד אשר דבר אותו אלקים"²⁴].

וא"כ — מנ"ל לרש"י כאן בפרשתנו, שלא רק שמשה רבנו קבע לפרעה זמנה המדוייק של ירידת הברד ("כעת הזאת למחר"), אלא גם עשה סימן ו"שרט לו שריטה בכותל"?