ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאואראשיחה ד41

41

שיחה ד

א. בדברי ההתראה לפרעה ע"ד מכת ברד נאמר¹ "הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד", ופרש"י "כעת מחר — כעת הזאת למחר, שרט² לו שריטה בכותל למחר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד".

במפרשים³ ביארו שדיוקו של רש"י הוא מהלשון "כעת מחר" [ולא אמר סתם "מחר" כמו לעיל⁴ גבי מכת דבר⁵] — ש"כעת" (בניקוד קמ"ץ⁶) פירושו, "כעת הזאת למחר", דהיינו "העת⁷ אשר הי' מדבר עמו".

אבל צ"ע, מנ"ל לרש"י (בפשוטו של מקרא) שמשה לא רק קבע לפרעה הזמן שירד הברד ("כעת הזאת למחר") אלא גם עשה סימן, "שרט לו שריטה בכותל, למחר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד"?

ואין לומר לפי שזו היתה הדרך היחידי אז לברר ולידע שעה מדוייקת ביום⁸ — שהרי ודאי היו אז מכשירים שונים לידע השעות, כמו שעון מים⁹ וכיו"ב.

[וב"משכיל לדוד" על פרש"י כאן כתב, ד"כבר הרגיש כן הרב יפה תואר¹⁰ והניחו חלק, והאמת דאגדות כאלה אין להם מקום להבינם אלא עפ"י הנסתר", והולך ומבאר דברי רש"י ע"ד הסוד, כדלקמן סעיף ה].

ב. יש מפרשים¹¹, שההכרח לזה הוא מלשון הכתוב "כעת" — "דפי' כעת נקודה בקמ"ץ הוא כמו כהעת והיינו הידועה¹² ולזה מוכרח שאמר כעת הזאת ו"זה" ו"זאת" מורה באצבע כמ"ש רז"ל בכמה מקומות¹³. . וע"כ צ"ל דשרט שריטה בכותל והורה לו באצבע כשתגיע השמש לכאן שע"ז שייך הוראה באצבע, וכן דרשו ג"כ בתנחומא¹⁴ גבי אברהם דכתיב¹⁵ כעת חי' והיינו מטעם הנזכר".

אבל מלבד זאת שעדיין אין זה מתרץ מנ"ל לרש"י שהסימן הי' שריטה בכותל דוקא (ולא שהורה באצבע על "שעון מים" וכיו"ב שבזמן זה למחר ירד הברד), הרי עוד זאת — בפרש"י לעיל גבי אברהם מוכח, שאין שיטת רש"י שתיבת "כעת" משמעה שהראה באצבע:

הערות

1. פרשתנו ט, יח.
2. תנחומא פרשתנו טז. שמו"ר פי"ב, ב.
3. ראה רא"ם, רע"ב, גו"א, לבוש, אמרי שפר, קצור מזרחי. ועוד.
4. ט, ה.
5. גו"א ועוד כאן.
6. ראה רע"ב. לבוש. קצור מזרחי. באר יצחק. ועוד. וראה גם בארוכה מפרשי רש"י לפרש"י וירא יח, י. ואכ"מ.
7. ל' הרא"ם.
8. להעיר ממ"ב (כ, טיא וברש"י שם. וכן בישעי' לח, ח). משנה (עדיות פ"ג מ"ח. כלים פי"ב מ"דה) "אבן השעות" ובמפרשים שם. — וראה ראב"ע בא (יא, ד) "בכלים גדולים של נחושת".
9. ראה זח"א צב, ב. ערוך מע' חלפסדרא (מב"ר ספמ"ט עה"פ המכסה אני מאברהם).
10. (השלם) לשמו"ר שם.
11. באר בשדה על פרש"י כאן.
12. ראה גם קצור מזרחי כאן.
13. הובא גם בפרש"י בא יב, ב. בשלח טו, ב. בהעלותך ח, ד. וראה גם רש"י תשא ל, יג. שמיני יא, ב.
14. וירא יג. וכן בתנחומא באבער שם לו.
15. וירא יח, י (כן הובא בתנחומא שם, והוא מדברי המלאך. ובת"ב — וכן בפרש"י שם כא, ב — הובא הכתוב דלקמן שם (יח, יד), מדברי הקב"ה. וכבר האריכו במפרשים).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.