ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לא וארא שיחה ג35

35

(ב) "ושלשה חלקים הי' מעיד ומתרה בהם" — "מעיד ומתרה" מאן דכר שמייהו ולמאי נפק"מ כאן (בהמדובר בקרא ע"ד זמן הכאת היאור)?! ועוד: מנא לי' לרש"י בפשוטו של מקרא שההעדאה וההתראה נמשכו¹³ זמן מדוייק ומוגבל של שלשה חלקי חדש¹⁴ (והרי רש"י אינו מביא זה בשם המדרש — זאת אומרת, שההכרח לזה הוא מפשטות הכתובים עצמם)?

גם צלה"ב דיוק לשון רש"י "היתה כו' רביע חודש ושלשה חלקים כו'": במדרשי חז"ל שהובא ענין זה¹⁵ — הלשון הוא: "כ"ד¹⁶ ימים הי' מתרה בהם. . ושבעה ימים המכה משמשת כו'" וכיו"ב — ומדוע שינה רש"י מלשון זה¹⁷?

ב. ויש לומר הביאור בכל זה:

הלשון "וימלא" מורה שבשעה זו בא הדבר למילואו ולשלימותו¹⁸, ומקודם לכן עדיין חסר הוא. וכן בעניננו: טרם שעברו כל שבעת הימים עדיין הי' שיעורה של המכה חסר ולא נגמרה פעולתה, ורק כעבור מנין דשבוע ימים "נתמלא שיעורה".

אמנם בענין זה (שגמר המכה הוא רק כעבור כל זמנה) שונה מכת דם משאר המכות: פעולת שאר המכות (ששימשו רביע חודש¹⁹) היתה באופן, שבכל יום ויום נתחדשה פעולת המכה²⁰ [כמו מכת צפרדע, שבמשך שבעה ימים — בכל יום

הערות

13. וגם את"ל ש(מצד חשבון השנים צ"ל ש)המכות לא באו תיכף זא"ז אלא נמשכו קרוב לשנה[ednref_9_*] (ראה מפרשי השמו"ר כאן — פ"ט, יב. מהרז"ו לשמו"ר פ"ה, יט. ועוד. וראה תו"ש פרשתנו כאן אות צט) — מ"מ, מנ"ל בפשוטו של מקרא שמשה הי' מעיד ומתרה בהם כל הזמן שבין מכה למכה. וראה לשון המדרש (דב"ר פ"ז, ט) "לשלשים יום היתה באה המכה והיתה עושה ז' ימים והלכה לה והיו נרווחין כ"ג ימים בין מכה למכה". וראה מדרש תהלים שבהערה 15 ובפי' מהר"י כהן (חתן המהר"ל) שם.
14. היינו חודש קצוב (ולא שבוע ושבוע וכיו"ב). ולהעיר מהתראת נינוה (יונה ג, ד), ב"ד (ראה מו"ק טז, א. אנציקלופדי' תלמודית ערך הזמנה (ב) וש"נ). ועוד.
15. שמו"ר פ"ט, יב. תנחומא פרשתנו יג (ותנחומא באבער יד). ועד"ז בדב"ר שם. מדרש תהלים (שוח"ט) עה"פ עח, לח (וכן בהוצאת באבער שם). בפיוט של ר"א הקליר (הובא בבחיי כאן): ירח ימים כו' שלשה חלקים כו' ורביעית כו'. אבל מובן שטעמא בעי, אמאי העדיף רש"י לשון זה על לשון חז"ל בכל המדרשים הנ"ל.
16. ראה הגהות הרש"ש לשמו"ר שם (ועוד).
17. עוד שינויים בל' רש"י לגבי ל' המדרש — ראה לקמן הערה 26; 36; בפנים סעיף ו'.
18. ראה ס' השרשים להרד"ק ערך מלא. וש"נ.
19. משא"כ מכת בכורות שמתו ברגע אחד, שאינה בכלל זה ש"היתה המכה משמשת רביע חדש". ובמכת חשך ששת ימים. וראה השקו"ט במפרשי רש"י והשמו"ר. ועוד. שו"ת הרדב"ז ח"ג סתתי"ג. ואכ"מ. וראה הערה 20, 21. 35.
20. ראה גם גבורת השם (להמהר"ל) רפל"ג [אבל ראה שם בהמשך הפרק (וכן בגו"א פרשתנו ח, ה) שבמכת צפרדע ועוד לא הי' כן. ע"ש. וראה הערה הבאה]. [edn_9_*] ) ולהעיר: בפשש"מ — משה הי' בן פ' בדברו אל פרעה (פרשתנו ז, ז), ונפטר בן ק"כ שנה (ברכה לד, ז), ובנ"י הלכו במדבר מ' שנה (בשלח טז, לה. שלח יד, לג. דברים ב, ז. ועוד). ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.