30

ותמוה: לעיל¹⁶, בסיפור שילוח משה לפרעה נאמר, שהקב"ה אמר למשה "ואני אקשה את לב פרעה גו' ולא ישמע אליכם פרעה". ומזה מובן, דכאשר ראה משה (לאחרי האות דבליעת מטה אהרן) כי "ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם", בודאי חשב שזהו מפני שהקב"ה קיים הבטחתו והקשה את לבו. וכיון שכן, איך אפ"ל ש"כבד לב פרעה" היא הסיבה להעונש דמכת דם — הרי הקב"ה הוא שהכביד את לבו¹⁷?

זה שמשה נצטווה למסור כן לפרעה ולהגיד לו שהוא נענש משום ש"לא שמעת עד כה" — מובן, כי הקב"ה רצה שפרעה סו"ס ישלח את בנ"י ברצונו ע"י דיבור אחר דיבור.

[וכן אין להקשות — איך יתכן באמת שיגיע עונש לפרעה על העדר רצונו לשלח את בנ"י מארצו, מאחר שהסיבה לזה היתה (לא רצונו של פרעה, אלא) מה שהקב"ה חיזק את לבו — כי קושיא זו כבר תירצה רש"י לעיל עה"פ¹⁸ "ואני אקשה", וז"ל "מאחר שהרשיע והתריס כנגדי וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות עו"א לתת לב שלם לשוב טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותי ותכירו את גבורתי". והיינו, שזה שהקב"ה הקשה את לבו הי' עונש על "שהרשיע והתריס כנגדי"¹⁹].

אבל מזה שהודעה זו היתה גם למשה עצמו, כנ"ל, עכצ"ל שגם עליו לדעת (ושכן היא אמיתית הדבר) — דמכיון ש"כבד לב פרעה" לכן מגיע לו באמת עונש. ותמוה, כנ"ל, כיצד מתאים זה עם דברי הקב"ה אליו לפנ"ז "ואני אקשה את לב פרעה גו'"?

ג. לכאורה אפשר לתרץ ע"פ פרש"י עה"פ¹⁸ "ואני אקשה" — "ואעפ"כ בחמש מכות הראשונות לא נאמר ויחזק ה' את לב פרעה אלא ויחזק לב פרעה", שמשטחיות הלשון משמע שבה' המכות הראשונות לא חיזק ה' את לב פרעה מלך מצרים, אלא הוא חיזק את עצמו²⁰.

אבל כד דייקת שפיר אא"פ לתרץ כן, כי בפירש"י נאמר רק ש(בכתוב) "לא נאמר ויחזק ה' את לב פרעה"; אבל בדברי הקב"ה למשה לא מצינו שיודיעו שבחמש המכות הראשונות לא יקשה את לבו (כ"א רק בחמש המכות האחרונות).

ובפרט את"ל כפי' המפרשים²¹, שגם בחמש המכות הראשונות הקשה ה' את לב פרעה, אלא שבכתוב לא נאמר "ויחזק ה' את לב פרעה", כ"א "ויחזק לב פרעה" [כדיוק לשון רש"י "ואף על פי כן בחמש מכות הראשונות לא נאמר ויחזק ה' את לב פרעה אלא ויחזק לב פרעה" — ולא כתב בל' פשוטה "בחמש מכות הראשונות לא חיזק ה' את לב פרעה" (וכיו"ב)]²².