25
אבל פירוטם של אברהם יצחק ויעקב בפ"ע מדגיש את מעלתו המיוחדת של כאו"א מהאבות [וכידוע20 שעיקר עבודת אברהם היתה בקו דגמילות חסדים, ועבודת יצחק — "עבודה", ושל יעקב — לימוד התורה] — ומ"מ, כיון שלא הי' להם הגילוי והידיעה ב"שם הוי'", "שמי הוי' לא נודעתי להם", אין זה מצב של גאולה (בשלימותה).
ד. ביאור הענין:
"מצרים" הוא מלשון מיצרים וגבולים21, ותוכן זה שב"מצרים" ישנו גם בקדושה22, דכיון שהאדם הוא נברא בעל גבול, הרי גם כשעובד את ה' בכל כוחותיו, לא יצא עדיין ממיצריו והגבלותיו (אף שנמצא כולו בעולם של קדושה);
וענינה של "יציאת מצרים" הוא היציאה ממיצרים וגבולים, גם דקדושה, שהאדם הוא ב"בחי' ביטול לגמרי" עד "שאינו מרגיש את עצמו כלל. . ואינו תופס מקום לעצמו כלל"23, שביטול כזה אין ביכולתו של אדם לפעול בכח עצמו (ע"ד אין24 חבוש מתיר עצמו כו'), אלא בא על ידי התגלות ה' מלמעלה, ובזה גופא — גילוי שם הוי', היינו עצמותו של הקב"ה כפי שהוא למעלה מגדרי העולם, שמפני עוצם גילוי זה מתבטל האדם ממציאותו, וזה מגבי' אותו למעלה ממיצרים וגבולים, אפילו "מצרים" דקדושה.
[משא"כ אצל האבות, ש"שמי ה' לא נודעתי להם", לא הי' "יציאת מצרים", היציאה (בשלימות) ממיצרים וגבולים].
ה. וזוהי גם ההוראה הנצחית לכאו"א מישראל — גם בזמן הגלות:
ידוע25 שכאו"א בפרט יכול להגיע למצב של גאולה ופדי' בעבודתו הרוחנית, אף קודם גאולת כלל ישראל (שאז תהי' גאולה שלימה ופדי' גם בגשמיות כפשוטה).
ובזה יתכן, שהאדם יקשה לו להבחין אם הוא נמצא במצב של "גלות" או כבר זכה למצב של "גאולה". דאפשר שיעלה בדעתו, שאם גבר על יצרו והריהו מסור ונתון ללימוד התורה וקיום המצוות, וגם דברי הרשות שלו עושה "לשם שמים", הרי ודאי שכבר זכה ל"פדי'" וגאולה רוחנית.
ובזה משמיענו הכתוב — "וארא אל אברהם גו' ושמי הוי' לא נודעתי להם", דאפשר להיות עובד ה', עד לדרגא של "מרכבה", ועוד זאת, שעובד את ה' בכל אחד ואחד מג' העמודים דתורה עבודה וגמילות חסדים, וכל אחד מהם הוא בשלימות אצלו — ומ"מ, כל זמן שאינו מאיר אצלו שם הוי' שלמעלה מן הטבע, עדיין לא יצא ממצרים, ואין זה מצב של גאולה.
ו. ובמה יודע איפוא אם אכן כבר זכה לגילוי שם הוי' בנפשו? הנה ע"ז בא הפירוש בפרש"י "ושמי ה' לא נודעתי להם" — "לא נכרתי להם במדת אמתית שלי שעלי' נקרא שמי ה'", שאי הגילוי דשם הוי' אצל האבות הוא "שלא נכרתי להם במדת אמתית שלי"26:
מהותה של מדת האמת היא — העדר
הערות
- 20. זהר (ס"ת) ר"פ ויצא.
- 21. תו"א יתרו עא, ג. ובכ"מ.
- 22. ראה תו"א שמות (מט, סע"ד ואילך). פרשתנו (נז, ב ואילך). יתרו שם. ובכ"מ.
- 23. לשון התו"א פרשתנו שם (נו, א).
- 24. ברכות ה, ב. וש"נ.
- 25. ראה תניא אגה"ק ס"ד.
- 26. ראה גם פנים יפות ריש פרשתנו (הובא באוה"ת פרשתנו ריש ע' קצד).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.