ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לא שמות שיחה ג15

15

שיחה ג

א. ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלקים בידו¹. ופרש"י "על החמור" — "חמור המיוחד, הוא החמור שחבש אברהם לעקידת יצחק², והוא שעתיד מלך המשיח להגלות עליו שנאמר³ עני ורוכב על חמור".

בפשטות כוונת רש"י הוא לבאר מ"ש "על החמור", בה"א הידיעה⁴, שמזה מוכח שהכוונה ל"חמור המיוחד", ומפרש רש"י את ייחודו של החמור — "הוא החמור שחבש אברהם כו'".

אבל יש להבין:

א) בכדי לבאר ייחודו של חמור זה הי' מספיק לכאורה לומר "הוא החמור שחבש אברהם" ותו לא, שבגלל זה הרי הוא כבר "חמור מיוחד", ומהו הצורך להוסיף שהחמור שחבש אברהם אבינו הי' לעקידת יצחק (שהרי לא מצינו בקרא שאברהם חבש חמור בזמן או לענין אחר), ומה גם להוסיף עוד ש"הוא (החמור) שעתיד מלך המשיח להגלות עליו", דבר נפלא ונס גדול ביותר, שהחמור יהי' חי וקיים אלפי שנים⁵! ובפרט שכ"ז אינו נוגע להבנת הכתוב.

ב) לשם מה מעתיק רש"י מהכתוב גם תיבת "על" — הרי לפי הנ"ל מבאר רק תיבת "החמור"?

ב. והנה בגמ'⁶ איתא שפסוק זה הוא אחד מהפסוקים ששינו ע"ב הזקנים כשתרגמו את התורה עבור תלמי המלך וכתבו "וירכיבם על נושא בני אדם", ופרש"י⁷ "דמשמע גמל שלא יאמר משה רבכם לא הי' לו סוס או גמל", ובראב"ע כאן⁸ פירש הטעם לשינוי זה "בעבור שהוא דרך גרעון שתרכב אשת הנביא על חמור אחד היא ושני בני'".

ועפ"ז יש מקום לומר שכוונת רש"י היא גם ליישב השאלות הנ"ל⁹, מדוע הרכיב משה את אשתו ושני בניו על חמור אחד¹⁰ (ובפרט שכפי שמסתבר ב

הערות

1. פרשתנו ד, כ.
2. וירא כב, ג.
3. זכרי' ט, ט.
4. ראה מפרשי רש"י כאן — קצור מזרחי. באר מים חיים (לאחי המהר"ל). דבק טוב. ועוד.
5. בגו"א כאן בסופו (וכן בגבורות ה' פכ"ט) "ואין הפירוש שהחמור הי' חי כ"כ". אבל בפרש"י אינו נחית לתרץ ולבאר זה. ובפשטות משמע כפשוטו, שהוא אותו החמור. וראה רש"י וירא (כב, יג) באילו של א"א "מוכן הי' לכך מששת ימי בראשית".
6. מגילה ט, א.
7. ד"ה נושא. ובתוד"ה על "פן יאמר להם וכי לא הי' לו למשה רבכם סוס או גמל". וראה הגהות הרש"ש שם.
8. פרשתנו עה"פ.
9. ראה גם מלאכת הקודש ובאר בשדה על פרש"י כאן. וכ"מ מחדא"ג מהרש"א מגילה שם. ש"ך עה"ת כאן.
10. בראב"ע שם מביא "ויפת אמר כי הוא שם המין"[ednref_5_*] (ועד"ז הוא בטור הארוך, אברבנאל ועוד כאן). וממשיך בראב"ע (דלא כיפת) "ואין לתמוה אם רכב גרשום בנו אחרי' כי אולי קטן הי' והי' אליעזר בחיקה כי עוד לא נימול" (וראה גם חזקוני כאן). וברמב"ן כאן בתחלתו "כי לא הי' לו רק גרשום כאשר הזכיר הכתוב ואליעזר נתעברה ממנו בדרך או במצרים אם הלכה שם". אבל בפרש"י (ד, כד) מפורש שאליעזר נולד לפני הליכתו למצרים. וראה גם פרש"י יתרו יח, ב. [edn_5_*] ) ולפי' העץ יוסף בתנחומא כאן (כג) זוהי הכוונה בתנחומא "כאדם שאומר יצאו הבהמין [יצאה הבהמה]".

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם בס"ד. ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשח"י לקו"ש חל"א ע' 15

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.