ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאשמותשיחה ב8

8

שיחה ב

א. עה"פ1 "ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר" איתא בתנחומא2 שאמר משה "יש ביניכם לשון הרע והיאך אתם ראויין לגאולה".

וצריך להבין: מצינו במדרשי רז"ל3 שבגלות מצרים היו בין בנ"י עובדי ע"ז, ואעפ"כ נגאלו ממצרים4, וא"כ — מהי הפשיטות אצל משה, דמכיון ש"יש ביניכם לשון הרע (ו)היאך אתם ראויין לגאולה", שבגלל חטא לשון הרע לחוד כבר אינם ראויים לגאולה?

רז"ל הפליגו מאד בחומר האיסור דלשון הרע, ואמרו "כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר"5, ועד ש"כל6 המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות ע"ז וג"ע ושפ"ד"7, אבל מ"מ תמוה הדבר, שהחטא דע"ז בפו"מ לא עיכב את גאולתם, ואילו חטא לשון הרע ה"ה מניעה לגאולת בנ"י!

עוד מצינו ברז"ל שיש חומר בענין לשון הרע אפילו לגבי ע"ז בענין נצחון במלחמה — כדאיתא בירושלמי8 "דורו של דוד כולם צדיקים היו וע"י שהי' להן דילטורים היו יוצאים במלחמה והיו נופלים. . דורו של אחאב עובדי ע"ז היו ועל ידי שלא הי' להן דילטורין היו יורדים למלחמה ונוצחין" — אבל לכאורה מזה למדנו רק שיש סגולה מיוחדת בשלום9 (ובמילא — חסרון בלה"ר ומחלוקת) בענין דנצחון במלחמה; אבל מהי השייכות לגאולת ישראל, ועד כ"כ שבזה תהי' תלוי' גאולתם משיעבוד האומות?

ב. יתירה מזו:

בשמות רבה10 על פסוק זה מבליט עוד יותר את חטא לשון הרע כדבר המעכב את הגאולה, וז"ל "הי' משה מהרהר בלבו ואומר מה חטאו ישראל

הערות

  1. 1. פרשתנו ב, יד.
  2. 2. פרשתנו יו"ד.
  3. 3. ראה מכילתא בשלח יד, כט. וראה מכילתא (ופרש"י) בא יב, ו. וכ"כ הרמב"ם הל' ע"ז ספ"א — הובא לקמן בפנים (סעיף ה).
  4. 4. להעיר משמו"ר פמ"ג, ח.
  5. 5. ערכין טו, ב. רמב"ם הל' דעות פ"ז ה"ג.
  6. 6. ערכין שם. וראה ירוש' פאה פ"א ה"א. רמב"ם הל' דעות שם. פיהמ"ש להרמב"ם אבות פ"א מי"ז (בסופה).
  7. 7. וראה בכל הסוגיא דערכין שם (וכן בשאר המקומות שבהערה שלפנ"ז) כו"כ פרטים בחומר איסור לשון הרע.
  8. 8. פאה שם. הובא גם בבחיי עה"פ כאן (ושם הביאו ממדרש תהלים ז, ח). וראה גם הנסמן בהערה הבאה.
  9. 9. וכמבואר בכ"מ בחז"ל מעלה זו בשלום (ופחיתות המחלוקת) — ראה ספרי ובמדב"ר (פי"א, ז) עה"פ (נשא ו, כו) וישם לך שלום. ב"ר פל"ח, ו. תנחומא צו ז. שופטים יח[ednref_2_*]. פרש"י נח יא, ט. וראה גם מס' דרך ארץ זוטא פ' השלום (ובכ"מ מהנ"ל) בנוגע מעלת השלום (וחסרון המחלוקת) בכלל.
  10. 10. פרשתנו פ"א, ל. [edn_2_*] ) להעיר, שר"א הקפר (ברבי) הוא בעל המאמר (בתנחומא שם) "גדול השלום שאפי' ישראל עצמן עושין ע"ז ועושין חבורה א' כו'" (וגם בספרי ובמדב"ר בעל המאמר הוא ר"א בנו של ר"א הקפר), והוא הוא בעל המאמר במכילתא בא שם (שהיו בידם ד' מצות, כדלקמן הערה 34), שלשיטתו (ע"ש ובמפרשים) היו שטופין במצרים בע"ז.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ו לקו"ש חל"א ע' 8

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.