צדקה

(די מחסורו, לעשרו. למע' מטבעו ורגילותו). (הנותן סלע לעני ע"מ שיחי' בני). (כל הבית צ"ל ממולא מצדקה וגמ"ח. גמ"ח בנפש גוף וממון). (כל המצות נק' בשם צדקה). - (לכל ילד צ"ל קופת צדקה משלו). (גדול המעשה יותר מן העושה).

ע"ע .