285

עולם ומנהיגו בכל פרטי חייו היוםיומיים, ולא רק בשבתות וימים טובים, אלא גם בימי החול.

וכיון שביקר בכפר חב"ד והכיר לדעת את תושביו יוצאי מדינת רוסיא, שחלק גדול מהם צעירים הם שנולדו ונתחנכו תחת משטר עז וחזק העויין לעניני דת בכלל ודת ישראל בפרט, הרי עדים חיים הם שבהנ"ל אין לך דבר העומד בפני הרצון. ועל אף כל העכובים והמניעות והגזירות נשארו נאמנים לה' ולתורתו באורח חייהם ובקיום המצוות מעשיות בהידור, ולא רק בענינים חמורים אלא אפילו בענינים שהם מדרבנן ובסגנון חכמינו ז"ל אפילו דקדוק קל של דברי סופרים. ולא עוד אלא שהקימו בנים ובני בנים כמותם, בעלי מסירות נפש שיעמדו בפני כל הנסיונות. וברצות ה' שנזדמנה האפשרות לצאת מן המיצר אל המרחב ונתיישבו בכפר חב"ד נתגלה לעין כל אומץ רוחם, ועד מהרה הסתגלו לתנאי חיים חדשים, שבודאי לדכוותי' למותר להדגיש שאין כל נקודה משותפת בין תנאי חייהם בכפר חב"ד עתה ובין תנאי חייהם קודם שיצאו לחופש.

ומכאן המסקנה והק"ו שכל אחד צריך ללמוד, שאם תחת משטר עויין כמו שהוא במדינה הסוביטית אפשר לשמור אורח חיים על פי התורה והמצוה, על אחת כמה וכמה במדינה חפשית.

תקותי ששורותי המעטות בערך חשיבות הענין תספיקה די חומר לנצל כל אפשריות המתאימה להשפיע על קוראיו ובכל מקום שידו מגעת בכיוון האמור. והרי שנה זו שנת סגולה היא, להיותה שנת המאה וחמשים שנה להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשלחן ערוך, מחולל תנועת חב"ד שיטתה ואורח חיים שלה, שהיא נחלת כל עמנו בני ישראל. וראוי להוסיף שמכתבו הגיעני ליום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר ביו"ד שבט, ומובן שענין הזכרון הוא להמשיך מהתעוררות והשפעת ימי סגולה אלו במעשה בפועל, שיהיו לא רק "נזכרים" אלא גם "נעשים". והשי"ת יצליחו.

(ממכתב י"ג שבט, ה'תשכ"ג)

איך באַשטעטיג מיט פאַרגעניגען די ערהאַלטונג פון אייער בריוו פון יאַנ. 29, אין צוגאָב צו דעם נחתרוח וואָס איך האָב געהאַט באַקומענדיג דעם גרוס פון חשוב'ן רב. . וועמען איך האָב געהאַט געבעטן איבערצוגעבן אייך מיין געדאַנק אין צוזאַמענהאַנג מיט דער גרינדונג פון "בית נחמה". עס האָט מיר זייער געפרייט צו הערן פון אים מיט וואָס פאַראַ האַרציקייט איר האָט אויפגענומען די שליחות, און אייער גרייטקייט צו באַוואָרענען, אַז "בית נחמה" זאָל זיין כשר ווי עס דאַרף צו זיין. דאָס פאַרשטאַרקט די האָפנונג, אַז די קינדער וועלכע וועלן דאָרט דערצויגען ווערן