270

... ובברכה לקיום מש"נ: שפתי כהן ישמרו גו'.

י"ל דמשירות הלוים לכהנים דבחשאי — ש(ר"ת: שירות שירה) דמהשפתיים.

(ממכתב ימי אלול תש"נ)

נהניתי להודע מהרה"ח אי"א עוסק בצ"צ משפיע ומנהל הרב ר'. . שי' בענין סדר לימודם ועבודתם, ומתחיל אשר עושים בזה בעזר השי"ת.

אבל לאידך גיסא גרם לי צער ועגמ"נ מה שכנראה הנה מפני המחשבות דשאלת ההעתקה חסרה די צוגיטראגנקייט וההתעמקות הנחוצה ודרושה ללימוד התורה בכלל וללימוד תורת החסידות והעסק בעבודת התפילה בפרט.

ואף כי אין הזמן גרמא לבוא בזה באריכות, אבל עכ"פ לגודל הענין הנני בא בשורותיים דלהלן:

בטח ידוע להם שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר ביאר במהלך נסיעות בני ישראל במדבר, אשר ממסע למסע היו מפרקים את המשכן ואח"כ מעמידים אותו במקום חדש, ונאמר ע"ז בכתוב אשר זמן היותם בכל מסע לא הי' שוה, ובלשון הכתוב ויש אשר יהי' הענן מערב עד בוקר ונעלה הענן בבוקר ונסעו, או יום ולילה וגו', או יומיים או חודש ימים (שנה) — אבל בכל המסעות הנה הצד השוה שבהם הי' אשר ע"פ ד' ביד משה. היינו שלא הי' כל שינוי וחילוק בהעמדת המשכן ובכל הענינים דמשמרת ה' בין אם נשתהו במקום שנה או כמה שנים בין אם נשתהו במקום יומם ולילה, או אפילו רק מערב עד בוקר.

ומובן הוא ג"כ בשכל האנושי ואפי' בשכל נפה"ב, כי כיון שחונים ע"פ ה' ונוסעים ע"פ ה' שהוא למעלה מהזמן ולמעלה מהמקום, אלא שתכלית הבריאה בכלל והנסיעות בפרט הוא לעשות לו ית' דירה בזמן ומקום גשמי, הרי אין לנו אלא לקיים רצון בוראנו ולהתקשר ולהתדבק עי"ז בעצמות ומהות א"ס ב"ה, וכרצונו יעשה, אם שיהי' במקום הזה כמה וכמה שנים או שרק יהי' מערב עד בוקר. וכיון שענינו בזה הוא בהלמעלה מהזמן ובהלמעלה מהמקום, הרי החילוק במשך הזמן אינו נוגע לו כלל.

ועפ"ז יש להסביר ג"כ האמור בתניא סוף פכ"ה, אשר יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד כו' וכן גילוי רצונו שבדיבורו שהיא התורה הוא נצחי. וכן יש בזה ג"כ הסברה נוספת להמובא בכ"מ בתורת הנגלה בהענינים הדורשים שיעור, אשר אם זהו דבר מצוה הרי מצותה אחשבי' וכאילו יש בו שיעור גשמי.

תקותי חזקה אשר דבריי אלה המועטים יספיקו, ואשמח להתבשר בקרוב אשר מוסיפים בתורה ועבודה הן בעצמם והן בהשפעתם על הזולת. ובודאי יקויים בהם