265

. . . ומ"ש אודות החילוק בשייטל וכיסוי ע"י מטפחת, הנה פשוט הוא שכשכיסוי הראש הוא במטפחת ופוגשים במכירה או ידידה חפשית, הנה לפעמים תכופות נשמטת (גלישט זיך אַראָפּ) המטפחת או שגם נעלמת כליל בכיס, משא"כ בשייטל שאי אפשר לעשות זה, ובמילא סו"ס הרגל נעשה טבע שני. . .

(ממכתב א' טבת, תשט"ו)

. . . נצטערתי במ"ש במכתבו שעוד לא באה ההזדמנות לנסוע להזמין שייטל, ולפלא עליו שמחמיץ את הדבר כ"כ ובפרט שידוע לו המבואר בכמה מקומות בחסידות ומובן ג"כ בשכל אנושי אשר כל רגע ורגע אפשר לקנות בו עולם מלא או ח"ו להיפך, ואם כן כל רגע ורגע העובר [ו]אינו עושה בענין הנ"ל הרי היתה בידו לבנות עולם היינו להמשיך עי"ז תוספת קדושה בכל העולמות כמובן מאגרת התשובה לרבינו הזקן פרק י"ב, ומפני התרשלות לא נעשה כזה, אבל אין צועקין על העבר, ועכ"פ עתה עליו להזדרז ככל האפשרי בזה, וזהו ג"כ הטעם שהנני שולח מכתבי זה ספעשל דעליווערי.

בטח ידוע לו שיש על יד מחנה ישראל קופה מיוחדת לגמ"ח על ענינים כאלו, והתשלומין הם בתנאים נוחים, ואם זהו העכוב עד עתה הרי חבל שלא גילה את זה, וכבר הי' הדבר מסודר מכבר, ועכ"פ עתה יזדרז בזה כראוי וידוע מרז"ל אשר זריזות מביאה כו' ובסדר הדברים מסיים (ע"ז כ:) שסו"ס באים לידי רוח הקדש. . .

(ממכתב ז' אלול, תשי"ב)

. . . מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, משא"כ כשעובר משך זמן. ומ"ש אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר הי' להשיג הלואות בקופות בגמ"ח של אנ"ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב"ד שע"י כת"ר שליט"א אצל הוו"ח כו'. . ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו). . וכבר ידוע גודל הזהירות וגודל הנסיון (ובא בהתחלת כל חלקי השו"ע) דאל יבוש מפני המלעיגים, והמפורסמות אין צריכים ראי', אלא שבענין שלא הורגלו בו כ"כ אף שרק מפני סיבה צדדית ובאונס, הנה סו"ס נעשה כעין טבע, והמצב אינו מעורר את הכחות שנצרך הי' לעורר מפני הרצינית שבזה.

וכנראה שה"ה בהנוגע לעניני הנשים והבנים וחנוכם בכלל, שמוזנחים הענינים