251
שנתחברו בתקופה מסויימת שדנים הם באיזה ענין או מאורע, אין מזה ראי' כלל שבזמנו של בעל הספר הי' ענין זה אקטואלי בחיי היוםיום, וצריך בירור מיוחד בראיות צדדיות שאכן כן הוא.
הדברים אמורים בפרט כלפי שאלת קריאת התורה שכ' נוגע בה בספרו. ענין זה נזדמן לידי — שעה שנתקבל ספרו וחפשתי גם בו ומצאתי שכאילו בזמן רש"י הי' סדר קריאת התורה אחת לשלש שנים, והראי' על זה — שרש"י דן בזה בספר פלוני וכולי. ועל פי האמור לעיל אין מזה הוכחה כלל. ואף שכעת איני בענין זה, אבל כמדומה לי — ברור שזמן רב לפני תקופת רש"י, ובפרט במדינות בהן דר רש"י והסמוכות להן, היתה הקריאה וסיום התורה אחת לשנה.
דרך אגב, אבל באותו ענין, בודאי ידוע גם לכ' אשר יש בזה גירסא דשלש שנים וחצי שנה, וציוני המקומות לזה בספרו של מר מרגליות על החילוקים שבין אנשי מזרח ובני א"י חילוק מח.
אתענין לדעת אם יש לכ' חומר היסטורי על דבר המלכה של שבטים יהודים בצפון אפריקה (סהרה) בימי הבינים. כרשום בזכרוני הי' שמה כהן או דומה לזה, וסוף סוף נפלה ג"כ במלחמה ופסקה מלכותה.
כנהוג בישראל לסיים מעין הפתיחה, הנני מרשה לעצמי לצרף בזה עלון תדפיס שהופיע בקשר עם הילולת כ"ק מו"ח אדמו"ר.
(ממכתב שלהי שבט, תשכ"ד)
במענה לשאלתו במכתבו מיום 710 בנוגע להמובא בכמה ספרים ענין גלגול נשמות ובפרט ובאריכות בכתבי האריז"ל, ויחס תורת החסידות לזה.
והנה ענין הגלגולים נמצא בכמה מספרנו הק' גם שלפני האריז"ל וכמצוין בשולי הגליון*, אף שמספיק די והותר גם הסמכות של האריז"ל, ומובן אשר ענין זה נתקבל הן בתורת החסידות והן אצל הגר"א מוילנא ותלמידיו, אף שהתנגדו לתורת החסידות וכו' כנ"ל מקובל הדבר למרות שאחדים מחוקרי ישראל וגם בימי הבינים לא נתקבל אצלם הרעיון מכמה סיבות, שאין כאן המקום לפורטם. . .
(ממכתב כ"ה תשרי, תשכ"ד)
הערות
- *. זהר משפטים (צט, ב) ובכמה מקומות. רמב"ן (איוב, הקדמה), בחיי (בחוקותי כו, יא) ועוד.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ח'תרפה לקו"ש חל"ג ע' 251
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.