245

ומכאן הבעי' הנוקבת, שדרך אגב לא מצאתי בספרו מענה עלי': מה "נותנים" לדור הנולד בקבוצה בתור מטרה או אידיאל שירצו להגיע לזה אפילו מתוך עמל ויגיעה ומסירות נפש במסגרת חיי החברה?

ואחרון אחרון, מובן שקראתי בהתענינות בסוף ספרו את "פרקי חיים". וגם בזה ארשה לי לבוא בהערה, אשר צר וחבל שלא הכניס ברשימותיו אלו האוטוביאוגרפיות — רשימה על דבר "המקור" שכתוצאה ממנו חבש כיפה בעת קראו פסוקי תנ"ך בכנסת, בפרט — שבודאי שיער מראש שתהי' תגובה מצד שמאל, תגובה שלילית, ובכל זה עשה מעשה רב, והיסוד לזה בודאי מעורה ומונח בראשית ימי חייו, בבית אבא או זקנו, וכיו"ב.

כדרך בני ישראל לשלב ולקשר את הענינים שדנים עליהם עם ימי השנה, ובפרט ימי מועד וחג, הרי גם בראש השנה הדגישו חכמינו ז"ל את האדם בתור יחיד, ולא רק בראש השנה הראשון יום ברוא אלקים אדם הראשון, אלא כלימוד והדגשת חכמינו: לפיכך נברא האדם יחידי, ללמדך (שבכל הדורות ובכל המקומות) נפש אחת כעולם מלא, והמשיכו עוד בזה ביאור שאין אחד מהם דומה לחברו, לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם. במלים אחרות, דוקא בזה שאין אדם דומה לחברו חשוב הוא כעולם מלא (סנהדרין סוף פ' ד'). ענין זה שימש גם נקודה תיכונית למכתבי לראש השנה המצורף בזה, אשר תקותי שיענין את מר.

(ממכתב ימי הסליחות, תשכ"ד)

אייער בריוו, אין וועלכן איר לעגט מיר פאָר צו שרייבן אַן אַרטיקל וועגן דער נייער ענגלישער איבערזעצונג פון דער תורה, איז מיר אָנגעקומען מיט אַ באַדייטנדער פאַרשפּעטיקונג. עס טוט מיר לייד וואָס אויך פון מיין זייט האָט זיך מיין ענטפער אומפאַרמיידלעך פאַרהאַלטן.

איך דאַנק אייך פאַר דער איינלאַדונג, אָבער ווי באַקאַנט, איז בכלל ניט מיין דרך צו שרייבן אַרטיקלען פאַר דער פּרעסע, און איך קען אין דעם ניט מאַכן קיין אויסנאַם. אויב עס דערשיינט פון מיר אַ ווענדונג אין דער פּרעסע פון צייט צו צייט, טראָגט עס אַן אַלגעמיינעם כאַראַקטער און איז אין קיין פאַל ניט אויסשליסלעך פאַר אירגנד וועלכן פּרעסע אָרגאַן. איר וועט מיר דעריבער ענטשולדיקן וואָס איך קען אייער פריינטלעכע איינלאַדונג ניט אָננעמען.

וואָס ס'איז שייך מיין פּערזענלעכער שטעלונג צו דער דאָזיקער איבערזעצונג, איז זעלבסטפאַרשטענדלעך אַז די דעקלאַראַציע פון די אגודת הרבנים, וועלכע