235
ומילא יאבדו כל הסכסוכים כו' המפורטים לעיל ונזכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולהמשיך הוראותי' על כל השנה כולה. . .
(ממכתב ב' סיון, תשט"ו)
... וכיון שכתב מכתבו בסיום תשלומין דמתן תורה המביאה רפואה לעולם, והתורה היא תורת חסד ולא בשמים היא ודוקא בעולם הזה, הנה יבשר טוב בטוב הנראה והנגלה.
(ממכתב ט"ז סיון, תשי"ט)
... בתחלתו*. הקדמת הרמב"ם. כל המצות כו' בפירושן ניתנו שנאמר ואתנה לך גו' תורה זו תושב"כ והמצוה זו פירושה כו' תושבע"פ. לכאורה צ"ע — דזה דהמצות בפירושן ניתנו ילפינן ממש"נ בשמיטה וידבר גו' בהר סיני, וכדאיתא בתו"כ שם. וביותר יקשה דהרי הרמב"ם עצמו הביא לימוד זה בענין זה בהקדמתו לפיה"מ.
ואולי יל"פ ע"פ הידוע בכללי הרמב"ם ש"דרכו ליקח הדרשה היותר פשוטה כו' ולפעמים מביא פסוק שלא נזכר בגמרא כלל" (יד מלאכי כללי הרמב"ם. וש"נ). ועפ"ז מתיישב גם דיוק הצפנת פענח על הרמב"ם (להרגוצבי) שהרי בש"ס (ברכות ה, א) מפרש המצוה זו משנה כו' להורותם זה גמרא. וק"ל.
אלא שעדיין יקשה דלפי' הרמב"ם למדין אנו רק דהמצות ופירושן ניתנו למשה מסיני ומנ"ל דגם ד"ס כו' וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני. ואולי י"ל דלשטתי' אזיל דכל הגזירות והתקנות והמנהגות וכו' מ"ע לשמוע להן כו' (הל' ממרים בתחלתו) — וא"כ פי' מ"ע זו כולל ד"ס וכו'.
דרך אגב: הקדמת הרמב"ם "לפיה"מ סדר זרעים" — אף שנדפס כן בשסי"ן וכו' — מוכח מתוכנה שאינה מיוחדת כלל לסדר זרעים, כ"א לכל הש"ס. . .
(ממכתב יו"ד אייר, תשכ"ד)
הערות
- *. ספר חלקת מאיר. המו"ל.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ח'תתטו לקו"ש חל"ג ע' 235
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.