231
חג השבועות
חג השבועות
... במ"ש בהנוגע לאי אמירת אקדמות — לפלא פליאתו, בהמצאו באה"ק ת"ו, שכנראה לא נודע לו שאצל כל הספרדים אין מנהג האמור, וגם בליובאוויטש לא נהגו לאומרם (אף שלא שמעתי טעם בזה, ועיין סוכה מ"ד ב' דכיון דנפק מפומי' וכו' דקדקו לנהוג כן אף לקולא עיי"ש). . .
(ממכתב כ"ו סיון, תשי"ט)
... את"ל בדרך צחות.
יש לקשר ביחוד ענין מתן תורה ושו"ב, ע"פ אחד הטעמים דאכילת מאכלי חלב בחג השבועות, מפני שבנתינת התורה נצטוו על השחיטה, והכל מודים שבשבת ניתנה תורה ואין שוחטין בשבת, והוכרחו לאכול מאכלי חלב כמובא בספרים.
ואף דלכאורה עוד מקודם לזה נהגו בשחיטה וכדרז"ל עה"כ וטבוח טבח והכן (חולין צא, א. ובמדרש הובא בצרור המור דדייק בה' הל' שחיטה*), מובן בפשיטות דבנ"י לפני קבלת התורה אינם בגדר בר זביחה שלאחרי מתן תורה.
(ממכתב כ"ד אייר, תשכ"א)
מאשר אני קבלת מכתב כ', וכן הספר "מלחמה גרעינית ושלום גרעיני" ליהושפט הרכבי. תודה על העבר וגם על להבא, שבטח ימשיך בכגון דא.
כמנהג בני ישראל למצוא רמזים בתורה על כל ענין ופרט, ובעמדנו ימים ספורים לפני זמן מתן תורתנו, הרי ענין התורה הוא לזכך את החומר והגשם עד שיתגלו הכחות הצפונים בהם, ועד למקור הראשון הוא כח הפועל בנפעל, אשר בדברו שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. שמזה מובן מה גדלו כחותעד שיש בכל דבר וענין, אלא שצריך לחדור לפנימיות החומר לגלות, כאמור, את הצפון בתוך תוכו ופנימיותו.
הערות
- *. ה' דברים המפסידים את השחיטה. המו"ל.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ח'תתלא לקו"ש חל"ג ע' 231
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.