207

כתוב היא להדגיש אורך ישיבתו של הרוצח בעיר מקלטו¹¹.

יש מפרשים¹², ד"לפי שלא התפלל הכ"ג כו' לכך חייבה אותו התורה לזה שישב בעיר מקלטו עד מות הכהן הגדול ויצטער שלא יוכל לשוב לשבת לביתו כל זמן שהכהן גדול חי ומתוך כך יתפלל הוא על מיתת הכהן גדול ותתקבל תפלתו ויקבל הכהן הגדול את עונשו. . ויתמנה אחר. . ולא תהי' עוד תקלה בישראל".

ולכאורה דוחק גדול לפרש כן בלשון רש"י, שלא הזכיר כלל (אפילו לא ברמז) שהרוצח יתפלל על מיתת הכהן גדול. ואם זוהי כוונת רש"י (ומתחיל מתלמיד בן חמש למקרא) — הו"ל לפרשה.

וגם תוכן הפירוש — שהטעם שאמרה תורה "עד מות הכהן הגדול" הוא כדי שהרוצחים יתפללו למיתתו של כה"ג — תמוה מאד, ובלשון הגו"א "אין אלו דרכי התורה האמיתית".

ב. ולכן י"ל לכאורה שלא התכוין רש"י לומר (כדעת מפרשים הנ"ל) דזה שאמרה תורה "וישב בה עד מות הכהן הגדול" הוי עונש על הכהן גדול, וגם בפירוש השני כוונת רש"י היא לבאר מדוע עונש הרוצח (להיות בגלות) נמשך עד "מות הכהן הגדול".

[וכן משמע גם מלשון רש"י, שהרי בטעם הא' מסיים "אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול", הרי כוונתו מפורשת שמדובר בהרוצח ועונו; ואם בפירוש השני רצונו לפרש הכתוב (היפך פשטות הכתוב) שהכוונה להכהן גדול וענשו — בודאי לא הי' נמנע מלפרש זה בהדיא].

וי"ל ההסברה בזה:

לעיל בפ' חוקת¹³ כתב רש"י ד"מיתת צדיקים מכפרת". ומזה מובן גם בנדו"ד, שמיתת כה"ג מועילה לכפר על עון הרוצח¹⁴. אלא שקשה לי' לרש"י — מהי השייכות המיוחדת בין חטא זה של הורג נפש בשגגה למיתת כהן גדול דוקא (ולא צדיק אחר¹⁵)? ולכן פרש"י "לפי שהי' לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו כו'", והיינו שמניעת תקלה זו שייכת ל(תפלת) כה"ג דוקא, ומכיון שיש בכה"ג גרם לתקלה זו (שלא התפלל כו'), לכן פועלת מיתתו (להשלים זה ו)לכפר תקלה זו, עונו של הרוצח¹⁶.

אלא שעדיין צריך ביאור — מה קשה בפ' הא' שבגלל זה הוצרך רש"י להביא גם פי' הב'?

ובפרט שפירוש הב' רחוק (קצת) מ