199

שיחה א

א. בפרשתנו, לאחרי פרשת גבולות ארץ ישראל ("זאת הארץ גו'"¹), נאמר בכתוב² "אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ גו'". ופרש"י "אשר ינחלו לכם — בשבילכם. כל נשיא ונשיא אפוטרופוס לשבטו, ומחלק נחלת השבט למשפחות ולגברים, ובורר לכל אחד ואחד חלק הגון. ומה שהם עושין יהי' עשוי כאילו עשאום שלוחים. ולא יתכן לפרש לכם זה ככל לכם שבמקרא, שא"כ הי' לו לכתוב ינחילו לכם, ינחלו משמע שהם נוחלים לכם בשבילכם ובמקומכם, כמו³ ה' ילחם לכם".

בפשטות כוונת רש"י היא, כלשונו: "לפרש לכם" אשר כאן משמעה — "בשבילכם" (כי "לא יתכן לפרש" אותה "ככל לכם שבמקרא, שא"כ הי' לו לכתוב ינחילו לכם") וכו'.

אבל צריך ביאור, מהי האריכות בפרש"י כאן, בפרטי אופני החלוקה ע"י נשיאי ישראל — דבשביל פי' תיבת "לכם" (— "בשבילכם") הי' מספיק לכתוב "כל נשיא ונשיא מחלק נחלת שבטו ובורר לכל אחד ואחד חלק הגון". ומדוע הוזקק רש"י להוסיף (א) ש"כל נשיא ונשיא אפוטרופוס לשבטו", (ב) "ומה שהם עושין יהי' עשוי כאילו עשאום שלוחים"⁴,

ובמיוחד שפרטים הנ"ל, לכאורה, אינם ענין לפשוטו של מקרא כ"א לחלק ההלכה שבתורה (שהי' להנשיאים דין אפוטרופוס, ואשר "מה שהם עושין יהי' עשוי כאילו עשאום שלוחים").

גם צריך ביאור האריכות בסוף פרש"י "ולא יתכן לפרש לכם זה ככל לכם שבמקרא שאם כן כו'". דלכאו', מדוע הוצרך רש"י להאריך בשלילת פירוש תיבת "לכם" כאן שאינו "ככל לכם שבמקרא" — ובפרט שמצינו בעוד מקומות⁵ בקרא תיבת "לכם" במובן "בשבילכם"?

ומאריכות ל' רש"י משמע, שכוונתו להסביר ולהכריע את פירושו ב"לכם" (— "בשבילכם") לא רק משום שאינו כמו "כל לכם שבמקרא", אלא גם לתרץ שכאן באם נפרש "לכם זה", "ככל לכם שבמקרא" — ה"ז מתאים יותר לתוכן הכתובים כאן — ולכן הוצרך רש"י לבאר טעמו בשלילת פירוש זה.