196

ש(לאחר שנכרת מן האילן) כבר נתיבשה לחות יניקתו —

אבל דוקא משו"ז הרי השבט נעשה קשה וחזק — מטה.

ובדרגות העבודה של האדם:

"שבט" מרמז על בני ישראל כשהם במצב של "חיבור למקורם", שבכללות הוא בזמן שביהמ"ק עומד על מכונו ובנ"י יושבים על אדמתם, ו"אנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחות לפניך"²⁴ — אז נרגש בישראל החיבור למקורם ("אילנא דלעילא"); משא"כ "מטה" מורה על מצבם של בנ"י בגלות, שלא ניכר אז בגלוי חיבורם למקורם, ד"אותותינו לא ראינו"²⁵ (שאין ראיית אלקות וכו') ועד שיש העלמות והסתרים על עבודתו ית' ומניעות ועיכובים. אבל דוקא בעבודה זו מתגלה תוקפו של איש ישראל, שמתגבר על כל המניעות והעיכובים ולוחם עם המנגדים ומנצחם, עד שמגיע לשלימות העבודה, שמהפך את ה"מרירות" של גלות ל"מתיקות" דגאולה.

ולפי"ז י"ל, שהרמז ב"מקל" שבנבואת ירמי' הוא לה"תוקף" שבמקל (ע"ד "מטה") — כי כדי להפוך ממר למתוק (שזוהי תכונתם של שקדים כנ"ל) זקוקים לתוקפו של "מקל"²⁶, כנ"ל.

[ויש לומר, שענין התוקף הנרמז ב"מקל" שייך גם לענין המהירות שבשקד — ש"ממהר להוציא פרח קודם לכל האילנות"²⁷ (וזהו הפירוש הפשוט בנבואת ירמי', ד"מקל שקד" הוא רמז שהקב"ה "ממהר לעשות"²⁸ דבריו):

ידוע ביאור אדמו"ר הזקן²⁹ עה"פ³⁰ "ויגמול שקדים" גבי מטה אהרן הכהן — שברכת כהנים פעולתה השפעת חסד למטה באופן של "מהירות". כי יש השפעת חסד ה"מתעכב³¹ ושוהה עד שנמשך ובא למטה, שהרי בכל השתלשלות מהיכל להיכל הוא ע"י משפט אם ראוי הוא שיומשך ההשפעה למטה ומעיינים בדינו כו'", משא"כ כשנמשך החסד על ידי אהרן (ובניו אחריו) בברכת כהנים "אזי השפע היא נמשכת במהירות דרך כל העולמות באין מונע ומעכב", וכמשל "נהר³² גדול במאד שהליכת המים הוא בתגבורת גדולה. . לא יעוכב ע"י מונעים ומעכבים. . כי אם הלוך ילך כמנהגו וישטוף העצים והעפר המעכבים". ומובן מזה, שה"מהירות" ("שקד") — באה מהתגברות בתוקף ("מקל") על כל המניעות ועיכובים³³].

ד. והנה ידועים דברי השל"ה³⁴ ש