171

הערות

1. 10. פרשתנו כאן. בקיצור מזרחי (ועד"ז במלאכת הקודש על פרש"י) פי' ברש"י שהיו מבני בניו של קרח שהיו גדולים ולא נכנסו עמהם במחלוקת כל עיקר (וזוהי משפחת הקרחי שממנה יצא שמואל כו'). וצ"ע שהרי זה היפך פרש"י קרח הנ"ל, דזה שיצא ממנו שמואל כו' הוא לפי שבני קרח עשו תשובה. [אלא שלדעתו תלוי בב' הדעות אם בני קרח יצאו מן האדמה או ששוב לא עלו (ראה לקמן ס"ג ובהנסמן שם), וראה שם שמפרש, שפרש"י בתהלים (מב, א) הוא להדיעה שיצאו משם ופרש"י פרשתנו הוא כהדיעה שלא יצאו משם, וא"כ אפ"ל שס"ל שפרש"י קרח הנ"ל הוא להדיעה שיצאו משם[ednref_32_*]].
2. 11. להעיר שגם טפם של דתן ואבירם נאבדו (רש"י קרח טז, כז).
3. 12. וי"ל ע"פ פרש"י קרח (שהובא לעיל בפנים) שסיבת מחלוקת קרח היתה ש"ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו", וא"כ מסתבר שגם בניו היו בעצה זו.
4. 13. קרח טז, כח ואילך.
5. 14. וצ"ע במשכיל לדוד כאן, שכ' "שנבלעו אלא דבאותה שעה הרהרו כו'" (וכ"ה במדרש תהלים מה, ב) — שהרי ברש"י מפורש "בשעת המחלוקת כו'".
6. 15. שהרי תתכן תשובה גמורה בלב. ולהעיר מקידושין (מט, ב) הרהר תשובה כו' צדיק גמור (כגירסת האור זרוע סקי"ב. וכ"ה בתניא פ"א).
7. 16. וראה מדרש תהלים שבהערה 14.
8. 17. את"ל שרש"י ס"ל שהי' מן הבלועים. וראה שיחת ש"פ קרח תשל"ג. ואכ"מ.
9. 18. דלכאורה תיבות אלו מיותרות הן. ובבמדב"ר (פי"ח, כ) ליתא. ואף שכ"ה בשאר המקומות שבהערה 2 — אין זה טעם שרש"י יעתיקו בפירושו (כמו שלא העתיק מ"ש בסנהדרין שם "(וישבו שם) ואמרו שירה", כיון שאינו שייך לפשש"מ). וע"פ המבואר בפנים מובן מדוע בחר רש"י בהגירסא "וישבו" ולא (כבמגילה שם) "ועמדו". וראה הערה 28.
10. 19. וי"ל שזוהי גם כוונת רש"י "נתבצר להם מקום גבוה כו'" — והיינו, כפירושו הפשוט, מלשון "מבצר", "ערים בצורות" (וראה רש"י סנהדרין שם) — ל' חוזק[ednref_33_*] (ועד"ז כ' ברע"ב ובאר מים חיים (לאחי המהר"ל) כאן), והיינו, ש"מקום גבוה" זה גופא הי' אצלם כמו עיר מבצר וחזק, שמזה מובן עוד יותר עד כמה היתה ישיבתם שם בשלוה (והיו יכולים לחיות שם זמן רב). [edn_32_*] ) והוא כדעת הרא"ם בכ"מ, שלפעמים מפרש רש"י במקום א' לדיעה א' ובמקום שני לפי דיעה אחרת. וכבר נת' כמ"פ שלכאורה אין זה פשוטו של פרש"י. [edn_33_*] ) דלא כפרש"י במגילה שם ד"נתבצר" הוא "לשון גבוה" (ברש"י בע"י "לשון גובה"). וראה המשך לשונו בסנה' שם "התקין להם הקב"ה מקום גבוה". ואכ"מ.