169

איז אַנדערש, ואי אפשר אידישקייט ממש ווי אין "דער אַלטער שטעטל" — שהתעסקות זו היתה אפשרית רק על ידי תוקף ומסירת נפש נגד כל הזרמים.

שכל אחד משלשת אופנים אלו במסירת נפש, הוא מסוג שונה זמ"ז — וכ"ק מו"ח אדמו"ר קפץ בנחשול של כאו"א בחיות ומסירת נפש, בלי הגבלה כלל.

וזהו איש מסירת נפש בעצם מהותו, ולכן כל דבר ודבר בזה נעשה מתוך מסירת נפש [ע"ד הנ"ל ס"ג בענין "פלא"].

וזוהי גם ההוראה למעשה — שע"י ש"נלך בדרך. . אשר הורנו. . ונלכה באורחותיו"³⁴ לעסוק בחיזוק הדת והרבצת התורה, במסירת נפש — ובפרט שעתה הוא לא מתוך מצוקה גשמית ח"ו אלא מתוך הרחבה, מסירה ונתינה לעבודה למעלה ממדידה והגבלה, מבלי להתחשב עם מונע ומעכב כו' — זוכים ש"פלא נעשה לו", שהקב"ה מצליח את העבודה בדרך "פלא",

וכ"ז ממהר ומביא במהרה בימינו ממש קיום היעוד³⁵ "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

(משיחת ש"פ פינחס תשכ"ו)