165

מגמ' שם⁹ שיש חילוק אם ראה פיל "דמסרג" (שיש לו אוכף על גביו. רש"י) או "דלא מסרג"), וכיון שראה פינחס בחלומו, מסתבר שזה קשור עם הקורות¹⁰ את פינחס עצמו].

והדרא קושיא לדוכתא — שהרבה נסים נעשו לו.

ב. ויובן זה בהקדם עוד דיוק, שלכאורה, ע"פ פרש"י שזה ש"פלא נעשה לו" הוא "כמו שנעשה לפינחס" — מדוע אומרים "פלא נעשה לו" (פלא דייקא), והרי בסנהדרין שם הלשון "ששה נסים נעשו לו", והול"ל "נס נעשה לו"?

וגם את"ל שפתרון החלום שייך גם לשם "פינחס" — הרי בשם "פינחס" יש שתי (כל) האותיות "נס" (שלכאורה הרי זו שייכות יותר גלוי', מהשייכות דאות פ"א לתיבת "פלא").

והנה לפעמים מבואר¹¹ החילוק בין שתי הלשונות "נס" או "פלא", ש"נס" הוא דבר גבוה כבכתוב שלפני פרשתנו¹² — היינו מאורע שיוצא וגבוה מדרכי הטבע, ואילו "פלא" הוא כל דבר המעורר פליאה אצל האדם¹³, גם אם אין בו שידוד מערכות הטבע, כלומר גם כשהנס מלובש בטבע.

ועפ"ז הי' אפשר לבאר, לכאורה, דיוק הלשון "פלא נעשה לו" — כי רוב הנסים שנפרטו בש"ס שם אינם דברים היוצאים מדרכי הטבע, "הי' לו לזמרי לפרוש ולא פירש. . הי' לו לדבר ולא דבר וכו'".

אבל דוחק לתרץ כן, כי שני הנסים האחרונים שנמנו בגמ' שם — "שבא מלאך והגבי' את המשקוף. . שבא מלאך והשחית בעם" — אינם מלובשים בטבע כלל [ולמדרשים הנ"ל שי"ב נסים נעשו לו — הרי רוב הנסים שנפרטו שם הם דברים שלמעלה מן הטבע באופן גלוי].

ג. ולכן נ"ל להיפך, שכאן הכוונה ב"פלא נעשה לו" היא, ל"פלא" שלמעלה מ"נס", ע"ד לשון הכתוב¹⁴ "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", שהכוונה בזה¹⁵, שבגאולה העתידה לבא יהיו נסים גדולים, שאפילו בערך להנסים שאירעו לאבותינו ביציאת מצרים (שלא היו מלובשים בטבע), יהיו בגדר "נפלאות".

וזוהי גם כוונת רש"י במ"ש "כמו ש