ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לג י"ז תמוז שיחה א158

158

מפורש¹⁴ (כנ"ל) שדוקא "ט' באב שחל להיות בשבת ונדחה ליום ראשון, בעל ברית מתפלל מנחה בעוד היום גדול ורוחץ ואינו משלים תעניתו לפי שיום טוב שלו הוא", משא"כ כשהברית מילה היא בת"ב עצמו חייב הוא להשלים¹⁵ — הרי מובן מזה, שלהלכה קיי"ל דת"ב שנדחה ליום א' אינו חמור כת"ב שלא נדחה היינו שהוא בגדר דחי' ואינו מעיקר התקנה (דאל"כ מדוע מקילים בו לענין בעל ברית)¹⁶.

וע"כ צ"ל שגם לדעת רבנן, התענית ביום א', כשחל ת"ב בשבת, ה"ז בגדר דחי', ולכן אינו חמור כתענית שביום ת"ב עצמו — ופלוגתת רבי ורבנן היא בגדרה של "דחי'" זו עצמה, שיש לפרשה בכמה אופנים, כדלקמן.

ד. מבואר באחרונים¹⁷, שבתענית יש ב' ענינים (ואופנים): חלות שם תענית על היום, וחלות דיני וחיובי התענית על האדם¹⁸.

ולפי זה י"ל, דפלוגתת רבי ורבנן אינה בחומרת התענית דיום ראשון (שנדחית משבת), אלא בגדרו של יום השבת שהתענית שבו נדחית — אם הדחי' בשבת היא רק בקיום דיני התענית, אבל נשאר בה ענין יום תענית — וזוהי דעת רבנן; או שנדחה בשבת גם ענין יום התענית — והיא דעת רבי, דרבי ס"ל שלגמרי נדחה חלות יום התענית ובכה"ג אין חלות יום תענית (אלא כיון שהתענית רק נדחה, נשארו איזה דיני ת"ב, כמו דברים שבצנעה¹⁸ וכיו"ב).

אבל דבר זה צריך ביאור, דאיך אפשר לומר שיש ענין תענית ביום דשבת, הרי שבת אסור בתענית, ואדרבה יש חיוב לענגו באכו"ש וכו'¹⁹, ולכמה דיעות²⁰ איסור התענית בו הוא מדאורייתא (וכתב אדה"ז²¹, דאיסור התענית נפק"ל מדכתיב²² "אכלוהו היום כי שבת היום לה'", מכלל דבשבת אסור להתענות).

ויש לומר בביאור הדבר (בפנימיות הענינים):

הערות

14. סי' תקנט ס"ט. וכ"ה בטור שם.
15. כמ"ש המג"א שם בשם הב"י. ואף שהב"י לא כתבו בשו"ע בפירוש, הרי מובן הוא מזה שכתב הדין רק בת"ב שחל בשבת.
16. אלא שצ"ע בדעת השו"ע, שהרי בסתקנ"א ס"ד הביא ב' דיעות בת"ב שחל בשבת "אם מותר בשתי שבתות"; ולענין דברים שבצנעה כ' (סתקנ"ד סי"ט) דת"ב שחל בשבת מותר בכולן אפילו כו'[ednref_30_*], ומזה משמע לכאורה דס"ל דבשנה זו עקרוהו לגמרי מט' באב וקבעוהו ליו"ד כהרשב"א הנ"ל. וא"כ שוב אין להוכיח (לכאורה) מדין הנ"ל, דרק בת"ב נדחה אין בעל הברית משלים, דהוי בגדר השלמה. וכבר האריכו בספרים בהשקו"ט בזה — ראה הנסמן בהערה 11. ובכל אופן, הביאור בפנים הוא להדיעות דס"ל דאנן קיי"ל להלכה דהוי בגדר תשלומין.
17. ראה בצפע"נ שבהערה 11 ובצפע"נ הל' תענית פ"א ה"ט. ועוד.
18. ובצפע"נ שם מבאר: וזה נ"מ ג"כ בין קבלה אז הוי היום יום תענית ובין בלא קבלה אז הוי רק גדר איסור אכילה.
18. את"ל שלדעת רבי דברים שבצנעה נוהגים בת"ב שחל בשבת. ואכ"מ.
19. ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' שבת. וש"נ.
20. שו"ת הרשב"א ח"א סי' תריד — לדעת הרמב"ם הל' שבועות פ"א ה"ו (הובא לקמן בפנים). וראה שו"ת הצ"צ או"ח סל"ו.
21. או"ח סי' רמב קו"א סק"א. ועד"ז בפרמ"ג או"ח (א"א) סי' רפח סק"ז.
22. בשלח טז, כה. [edn_30_*] ) ובשו"ת כתב סופר שם, שגם כוונת הרמ"א שם "ויש אוסרין" הוא לא מדינא, אלא מכח מנהגא שנתקבל בזה. ע"ש בארוכה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.