155

פים עוד מצוה, קריאת שמע, וחוטפים עוד מצוה, הנחת תפילין, ומובן שכן הוא בהמשך כל היום כולו בקיום מצותיו של הקב"ה.

וזה מבטא אופן נעלה יותר במעלתן של ישראל.

ז. ע"פ הנ"ל תובן גם השייכות דפ' בלק (שקורין בכל שנה בסמיכות) לי"ב תמוז, היום שבו נגאל כ"ק מו"ח אדמו"ר ממאסרו אשר נאסר בגלל "העבודה הגדולה" אשר עבד "בהרבצת תורה וחיזוק הדת"⁵⁵.

הפירוש ד"חטיפה" הוא — פעולה שלא ע"פ סדר וחשבון, ובעבודת ה' ה"ז מורה על עבודה שלמעלה מטעם ודעת, העבודה דמסירת נפש⁵⁶.

וזה הי' אופן העבודה הגדולה אשר עבד כ"ק מו"ח אדמו"ר במדינה ההיא, ואשר בה חינך ולימד את תלמידיו וחסידיו, עבודה באופן של מסירת נפש בפועל, ולא רק על ענינים כלליים וענינים עיקריים של תורה ומצות, אלא על כל מצוה ומצוה, קלה כחמורה, מס"נ על בנין או החזקת מקוה, לייסד חדרים ללמוד עם תשב"ר אל"ףבי"ת וכיו"ב, וביחד עם זה ובאותו התוקף ומסנ"פ להפצת פנימיות התורה, רזין דאורייתא, וכן מס"נ על הידור במצות.

[וגם באופן עבודה זו דחטיפה, מסנ"פ על כל צעד, בקש ותבע בשיחותיו באותו הזמן⁵⁷ חטיפה בתוך חטיפה, מס"נ בתוך מס"נ, "יהודים חיטפו מס"נ חיטפו, כי עובר וחולף הזמן של מסנ"פ, עוד מעט ויבוא זמן של חופש גמור בעניני הדת ואז תחפשו אופן דמסירת נפש ולא תמצאו, עוד מעט ויבוא זמן שתדברו במעלתו של מי שזכה "לשבת" (בבית האסורים) בגלל היותו מלמד, בגלל החזיקו חדר, ישיבה או מקוה טהרה. תתקנאו בהם ותצטערו על עצמכם שאתם לא זכיתם לכך, יהודים — חיטפו מסנ"פ"].

ובכח זה עמדו בנ"י במדינה ההיא במשך עשיריות בשנים במצב של גזירות ורדיפות על הדת, וכח זה הטביע בשלוחיו ובהולכים באורחותיו, אשר גם בהיותם בחסדי ה' במצב של חירות לא יסתפקו באופן של חוטפין ק"ש להמליך עליהם את הקב"ה, אלא שתהי' אצלם גם העבודה לחטוף את המצות — כל המצות, ולא להתחשב בשום חשבונות ומניעות ועיכובים, ולא להתפעל ממלעיגים כו', הן בעבודת ה' בעצמה, והן בהפצת התורה והיהדות.

עדי קיום היעוד המפורש בפרשת בלעם⁵⁸ "וקם⁵⁹ שבט מישראל. . והי' ירשה גו' זה המלך המשיח שנאמר⁶⁰ ועלו מושיעים בהר ציון וגו' והיתה לה' המלוכה".

(משיחת ש"פ בלק תשל"א)