152

שאינו לפי סדרן בפרשיות התורה (שתחלה נאמר פ' תפלין (בפ' בא), אח"כ פ' ציצית (בפ' שלח) ולבסוף (ולאחרי פרשתנו) פ' ק"ש (בפ' ואתחנן))24; וכן25 לא כפי סדר עשייתן26 ע"י האדם, דאף שהמנהג הוא שלובשים ציצית בבוקר תיכף לאחרי נט"י27, ולאח"ז קורין ק"ש, הרי ק"ש באה לאחרי הנחת תפילין28, וכדאיתא בגמ'29 "כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו כו'" (וכמובא במפרשי רש"י כאן30)?

ויובן בהקדם עוד שינוי בלשון רש"י ללשון המדרש: במדרש21 נאמר "הרי הן ישנים מן התורה ומן המצות עמדו משנתן עומדים כאריות חוטפים קריאת שמע וממליכים להקב"ה", וברש"י הלשון "כשהן עומדין משינתם שחרית הן מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצות ללבוש כו'". כלומר א) רש"י משמיט מ"ש במדרש "הן ישנים מן התורה ומן המצות". ב) מוסיף על לשון המדרש הקדמה כללית — "לחטוף את המצות". ג) משמיט תוכן מצות ק"ש המפורש במדרש "וממליכים להקב"ה".

ויש לומר, שג' שינויים אלה תלויים זב"ז:

במדרש שכתב "הרי הן ישנים מן התורה ומן המצות", מדגיש שהשינה היא (גם) שינה רוחנית31, שאינם ערים לתורה ומצות של הקב"ה, וה"עמידה" מ"שינה" זו כוללת גם ההתעוררות לתומ"צ, שמקבלים עליהם עול מלכות שמים, וזהו שממשיך במדרש "עמדו משנתן עומדים כאריות חוטפים קריאת שמע וממליכים להקב"ה".

אבל ברש"י שכ' כפשוטו, עומדים משינת שחרית, היינו בזמן שאינם (חייבים ואינם) יכולים לקיים המצות, לכן תיכף כשעומדים הם מתגברים "לחטוף את המצות", היינו מצות בכלל, שכל המצות לא היו יכולים לקיימן בעת השינה.

ולכן כתבם בסדר זה דוקא, כי זהו לפי סדרן ביחס לכללות המצות:

תחילה "ללבוש ציצית", שמצות ציצית שקולה כנגד כל המצות32, וכמ"ש בפרשת ציצית33 "וראיתם אותו וזכרתם

הערות

  1. 24. ודוחק גדול לומר שלא מנה תפילין שלפני הדיבור (פ' בא) כ"א זה שלאחרי הדיבור (בסיום פ' שמע והי' אם שמוע).
  2. 25. וגם לא לפי סדר קדושתן, דתפילין הוה מקודש לגבי ציצית, דתפילין הם תשמישי קדושה וציצית הם רק תשמישי מצוה — ראה בארוכה שאגת ארי' סי' כח, שמטעם זה הי' צריך להניח תפילין לפני לבישת הציצית. וראה זח"ג פא, א ובמפרשים שם. לקוטי לוי"צ לזהר שם. וראה פרמ"ג בפתיחתו להל' תפילין בתחלתה. ואכ"מ.
  3. 26. ולהעיר שגם זמן חיובן אחד הוא, משיראה את חבירו מרחוק ד"א כו' — ראה הדיעות (ב"י, ב"ח, פרמ"ג (משב"ז) ועוד או"ח רסנ"ח). ולהעיר מגמ' מנחות שבהערה 40.
  4. 27. ראה טור, מג"א ושו"ע אדה"ז או"ח ר"ס ח.
  5. 28. אלא שי"ל שלדעת רש"י נוהגין כן שקוראין ק"ש לפני הנחת תפילין כהדיעות בזה — ראה שו"ת בית יצחק או"ח (סי"ז) ואות חיים ושלום (לבעל מנח"א) סכ"ה סק"ו — ע"ד מנהג חסידים ואנשי מעשה לקרות ק"ש בבוקר כשיעמדו ממטתם פן יעברו זמן ק"ש, ושקו"ט והאריכו בסדר ק"ש ותפילין. ועיין בבית יצחק שם אות ב שמיישב דברי רש"י בפרשתנו, כי לדידן דשבת לאו זמן תפילין הוי ק"ש תדיר, ותדיר קודם. ע"ש בארוכה. וראה שיחת ש"פ שלח תשי"ב.
  6. 29. ברכות יד, סע"ב. וש"נ.
  7. 30. ראה משכיל לדוד, שם אפרים, באר בשדה ועוד.
  8. 21. תנחומא, ועד"ז בבמדב"ר ויל"ש עה"פ (רמז תשסט).
  9. 31. ראה שהש"ר עה"פ (שה"ש ה, ב) אני ישנה ולבי ער. זח"ג צה, א.
  10. 32. הובא גם בפרש"י ס"פ שלח טו, מא.
  11. 33. שם, לט. מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.