138

שיחה א

א. נוסח ברכת הגומל (להלכה¹) הוא "ברוך כו' הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב²", ונוסח ברכת הנס (שנעשה ליחיד) הוא "ברוך כו' שעשה לי נס במקום הזה"³. ומדייק כ"ק מו"ח אדמו"ר (במאמרו⁴ שאמר בש"ק (ט"ז תמוז תרפ"ז) שלאחרי גאולתו ממאסרו במדינה ההיא), וז"ל:

וצריך להבין למה נשתנה נוסח ברכה זו מברכת הנסים, דבברכת הנס אומר ברוך שעשה לי נס, ואינו מזכיר בברכתו חובה לעצמו, והיינו שימצא חוב בעצמו אשר בעבורו עמד ר"ל בסכנה והוא בעצמו מודה שהי' חייב בדבר הסכנה ח"ו אלא שהקב"ה עשה לו נס, משא"כ בברכה זו אומר הגומל לחייבים טובות שמזכיר חוב לעצמו, והוא בעצמו מודה שהוא החייב בזה אלא שזהו מחסדי הוי' ודרכי הוי' שהוא ית' גומל גם לחייבים טובות. עכ"ל.

והנה בהמשך המאמר לא נתפרשה, לכאורה, התשובה לשאלה זו ("למה נשתנה נוסח ברכה זו מברכת הנסים"), ורק לאחרי שמבאר ענין "ארבעה צריכין להודות"⁵ בעבודת האדם, שהם ד' סוגים במניעות ועיכובים על עבודת השם⁵ (שעל ידם נוצר מצב של סכנה רוחנית לאיש ישראל), והקב"ה עומד לימין כל אדם ונותן לו כח להתגבר על המניעות ועיכובים — מסיים את המאמר בביאור קצר בתוכן אמירת "הגומל לחייבים", וז"ל:

וזהו נוסח ברכה זו הגומל לחייבים טובות, דהלא כל ישראל מחוייבים בלימוד התורה ובקיום המצות. . ואם מצד איזה סיבה לא קיים זה הלא הוא האשם בזה. . כל המניעות ועכובים שבזמן הגלות הם רק נסיונות. . ולכן בברכה זו מזכיר חוב לעצמו.

ב. ונראה לבאר התשובה לשאלה הנ"ל, ובהקדמה:

בבית יוסף⁶ מפרש נוסח הברכה "הגומל לחייבים" — "כלומר אפילו לאותם שהם חייבים דהיינו שהם רשעים. . עכ"ז גומל להם טובות, וגם אני כאחד מהם שאף על פי שאיני הגון גמלני בכל טוב".