131

שיחה ב

א. בפירושו על הפסוק¹ "וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמורי", מעתיק רש"י "וישלח ישראל מלאכים", ומפרש: ובמקום אחר תולה השליחות במשה שנאמר² ואשלח מלאכים ממדבר קדמות וכן וישלח משה מלאכים מקדש אל ארץ אדום³ וביפתח הוא אומר⁴ וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום וגו' הכתובים הללו צריכים זה לזה זה נועל וזה פותח שמשה הוא ישראל וישראל הם⁵ משה לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכל.

והנה אף שלפי המשמעות השטחית כוונת רש"י בפירוש זה היא לתווך הסתירות בין הכתובים (אם השליחות לסיחון או לאדום היתה ע"י משה או ע"י ישראל), הרי כבר נת' כמ"פ בארוכה שאין זו דרכו של רש"י לתרץ ולתווך סתירות ואיהבנות שבכתובים אלא לאחרי, במקום שבו מתעוררת הסתירה וכיו"ב. ולפי זה, עכצ"ל שכוונת רש"י כאן היא לבאר קושי המתעורר בפסוק דנן, אלא שלצורך זה עליו לבאר את כל הכתובים שמביא ומיישב בדרך אגב.

ויש לומר, שהקושי בכתוב כאן הוא — השינוי בין כתוב זה שבשליחות לסיחון (שנאמר בו "וישלח ישראל מלאכים") לכתוב שלפנ"ז (המובא ברש"י כאן) גבי השליחות למלך אדום "וישלח משה מלאכים"⁶ — וכדי לבאר שינוי זה מבאר רש"י "ובמקום אחר כו'", שעי"ז⁷ מתיישב (גם) שינוי זה.

ב. אמנם לכאורה יש להבין פרטי לשון רש"י "הכתובים הללו צריכים זה לזה זה נועל וזה פותח שמשה הוא ישראל וישראל הם משה לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכל":

א) מהו תוכן ההקדמה "הכתובים הללו צריכים זה לזה זה נועל וזה פותח"⁸?

[ואף שלשון רש"י מקורו במדרש⁹, הרי: א) כבר נת' כמ"פ שענינו של רש"י לפרש פשש"מ ולא להעתיק ולהודיע ל' המדרש, ובמקום שמעתיק דברי רז"ל במדרש וכיו"ב, הוא משום שלשון זה נוגע להבנת פשוטם של כתובים. וזהו גם כשכותב בפירוש "רבותינו דרשו" וכיו"ב, ופשיטא שכן הוא כאשר מפרש הכתוב בלי לכתוב שמקור הפירוש הוא בדברי חז"ל. ב) ועיקר: במדרש מתחיל הדרשה כאן "כל דברי תורה צריכין זה לזה שמה שזה נועל זה פותח", היינו