128

מיתה, ובמילא — גם) לטומאת מת; וזהו הקשר בין שני הענינים דכפרת חטא העגל וטהרה מטומאת מת — דהא בהא תליא, שע"י כפרת חטא העגל, מתבטל בדרך ממילא הענין דטומאת מת (ע"י שבטלה הסיבה לטומאת מת — מיתה בכלל).

ובזה יש לבאר (ע"ד הדרוש) דיוק ל' הרמב"ם¹⁵ "ותשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצוה זו עד שחרב הבית בשניי', ראשונה עשה משה כו' והעשירית יעשה המלך המשיח" — דלכאורה אינו מובן: מה טעם הוצרך הרמב"ם לכתוב מספר¹⁶ הפרות שנעשו במשך כל הדורות?

כן צע"ק: הרמב"ם לא הסתפק בהבאת מספר הפרות שהובא במשנה¹⁷, אלא מוסיף¹⁸ "והעשירית יעשה המלך המשיח" — הרמב"ם הביא בספרו גם הלכתא למשיחא, שאז "חוזרין כל המשפטים. . כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות כו'"¹⁹, אבל למה הבדיל הרמב"ם פרה העשירית מכל הענינים והקרבנות של "הנשיא" — שבנבואת יחזקאל²⁰, וכותב שהמלך המשיח יעשה הפרה העשירית?

וע"פ הנ"ל יש לומר — שבזה מרמז הרמב"ם, ששלימות הטהרה על ידי פרה אדומה בכלל תהי' רק בפרה העשירית שתיעשה על ידי המלך המשיח. כי אין כפרה גמורה לחטא העגל (כמש"נ²¹ "וביום פקדי ופקדתי גו'") עד לעת"ל, ורק אז, כשתוגמר הכפרה על מעשה העגל, אז תבוא שלימות הטהרה מטומאת מת, כי יבוטל אז כל ענין המיתה (כמ"ש²² בלע המות לנצח), שהיא הסיבה לטומאת מת כנ"ל²³.

וזהו הרמז בהרמז ש"העשירית יעשה המלך המשיח" — כי עשר הוא מספר השלם (כנודע²⁴), ושלימות ה(טהרה ד)פרה אדומה תהי' רק לעת"ל, בפרה שיעשה המלך המשיח.

ג. עפ"ז יש לבאר גם השייכות דפרה אדומה "אליך" למשה רבינו:

יסוד הטהרה של פרה אדומה אינו רק ביטול הטומאה בפועל, אלא ביטול סיבת הטומאה מעיקרא — ענין המיתה. ולכן צריכים בזה לכחו של משה²⁵ — כי מעניניו המיוחדים של משה הוא ענין הנצחיות, כמבואר בחז"ל²⁶ שמעשי ידי