ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לג קרח שיחה א109

109

פרטיים בפירוש זה, אלא יש בהם דוחק בכללות משמעות הכתובים) מקדים רש"י שפירוש זה הוא "לפי פשוטו", שאף שפירוש זה קשה ליישבו בהמשך הכתוב — הרי לפי פשוטו זהו תוכן הכתוב.

ומטעם קושי זה מוסיף רש"י עוד פירוש: "והמדרש אומר יודע אני שיש להם חלק בתמידי צבור אף חלקם לא יקובל לפניך לרצון כו'", שענין זה — "חלק בתמידי צבור" א) הו"ע בפ"ע שאינו שייך להקרבת הקטורת שלהם, ולא למחלוקת וערעור על כהונת אהרן בכלל, ב) הוא דבר חיובי, שכ"א מבנ"י יש לו חלק בתמידי צבור.

וע"ז באה הבקשה המיוחדת (דמשה) "אל תפן אל מנחתם", שגם חלקם בתמידי צבור לא יקובל לרצון ש"תניחנו האש ולא תאכלנו".

ובזה התכוון משה (לא (רק) להביא עליהם עוד עונש מיוחד, אלא) להוסיף עי"ז בשלילת המחלוקת והערעור על הכהונה. והיינו, דלא רק שאינם שייכים לכהונה ומגיע להם עונש עבור זה, אלא שהם כאילו נבדלים ר"ל מכלל ישראל²⁷, שבדבר שכל ישראל משותפים בו — תמידי צבור, הרי בנוגע אליהם — חלקם אינו מקובל ברצון.

אמנם מובן שפירוש זה אינו לפי פשוטו ורק מדברי ה"מדרש" — כי²⁸ בכתוב זה ובכל פרשה זו לא נזכר (אפילו ברמז) הענין ד"תמידי צבור"²⁹.

ה. מענינים מופלאים בהלכה שבפרש"י זה:

במדרש³⁰ איתא "יודע אני שיש לאלו חלק באותה מנחה³¹ שהקריבו שנאמר³² מלבד עולת התמיד ומנחתה", ורש"י משנה וכ' "יודע אני שיש להם חלק בתמידי צבור".

ויש לומר, דרש"י אזיל בזה לשיטתו, דס"ל שפחות משוה פרוטה אינו נחשב "שלו" (כמ"ש במס' סוכה³³), ועפ"ז אא"ל שיש לעדת קרח חלק באותה מנחה, שהרי חלקם אינו שוה פרוטה ובמילא אין שייך בזה "שלהם"³⁴, ולכן שינה

הערות

27. וכלשון המדרש שבהערה 3 "הואיל ופירשו אלו מבניך אל תסתכל בחלקם".
28. ונוסף ע"ז גם תוכן הפירוש "חלקם לא יקובל לפניך לרצון תניחנו האש ולא תאכלנו" הו"ע של דרש, שהרי בקרבן (תמיד) שלכל ישראל יש חלק בו — חלק של אנשים אחדים (ואפילו ר"ן וקצת יותר) בזה הוא משהו, וקשה לומר על משהו שיחול ע"ז "תניחנו האש ולא תאכלנו". ואולי זה טעם הגירסא (דלעיל הערה 5) שליתא הסיום בפרש"י "תניחנו האש כו'", והכוונה ב"חלקם לא יקובל" היא ל"חלק" בציור במחשבה ולא חלק גשמי. וראה לקמן סעיף ה.
29. ואולי י"ל שפירוש ה"מדרש" ברש"י כאן כוונתו שהמדרש מוסיף על פירוש הפשוט, ולא כבמדרשו ברש"י בכלל, שבא לומר פירוש שני ולא כפירוש הפשוט, שעפ"ז יובן: א) מה שלא כ' רש"י "ורבותינו דרשו", או "ומדרשו"[ednref_20_*] וכיו"ב, כ"א "והמדרש אומר". ב) ל' רש"י "אף[ednref_21_**] חלקם לא יקובל כו'", והיינו שלא רק שלא יפנה אל הקטורת שלהם (שע"ז אין צריך בקשה), כ"א דאף חלקם בתמידי צבור לא יקובל.
30. במדב"ר שם.
31. וראה תנחומא: שיש להם חלק באותה מנחה שישראל מקריבים לפניך בכל יום.
32. פינחס כט, יט. שם, כב. ועוד.
33. כז, ב ד"ה כל האזרח.
34. ראה במפרשים לסוכה שם. והאריכו בזה באחרונים. וראה גם לקו"ש (חלק לד) עקב תשמ"ז ס"ד ואילך ובהנסמן שם. ואכ"מ. [edn_20_*] ) וראה גירסא כזו לעיל הערה 4. [edn_21_**] ) וראה אמרי שפר דשקו"ט בפי' "אף" בפרש"י כאן. וכ' דלכמה גירסאות ליתא "אף".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.