ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לגשלחשיחה ג103

103

בשום זמן אפילו בהיותו ישן⁶⁷ רק בכניסתו למרחץ, לכך ראה דוד עצמו ערום במרחץ ולא בהיותו ישן כי אז הי' לו ט"ק כנ"ל"⁶⁸.

והיינו כי ע"פ כתהאריז"ל אין תקנת הט"ק בעיקרה בשביל קיום מצות "וראיתם אותו⁶⁹ וזכרתם את כל מצות ה'"].

ח. ועוד י"ל בזה, ע"פ דיוק בלשון כהאריז"ל שם: בשער הכוונות⁷⁰ מביא ענין זה בתור הנהגת האריז"ל עצמו אבל לא הורה בפירוש שכן צריך לנהוג כאו"א⁷¹. וגם בפע"ח כתב "הי' נוהג מורי. . כשהי' לובש הציצית קטן כמו בשעה שהי' עולה כו' אז הי' מעטף בו ומורידו מן הגוף כדרך לבישתו, אמנם זה השינוי הנ"ל הוא כי הט"ג הוא למעלה כו' והט"ק הוא תחת כל המלבושים", וממשיך "שלא כדעת קצת מקובלים כו'". והיינו, דגם לפי המקובלים יש מקום ללבוש הט"ק למעלה מן הלבושים, אלא שהנהגת האריז"ל עצמו לא היתה כן⁷².

ובטעם הדבר י"ל: גם לפי מ"ש בכתהאריז"ל, ישנו גם בט"ק הענין ד"וראיתם אותו", אלא שחלוק גדר "וראיתם אותו" בט"ק מבט"ג⁷³:

בט"ג "שהוא בחי' חיצוניות כו'", גדר "וראיתם אותו" הוא כפשוטו — ראי' בחיצוניות, כי זה נוגע להנהגה חיצונית "שלא יזדמן חטא לידו"⁷⁴, ויבוא לידי שמירת כל המצות; משא"כ בט"ק ש"הוא בחי' הפנימיות"⁷⁵, גדר "וראיתם אותו" הוא ראי' פנימית, והיינו ראי' והסתכלות בפנימיותו, קדושת ועליית האדם עצמו למעלה נעלית יותר במצות.

ועפ"ז מובן מה שכו"כ מבנ"י, וגם מהחסידים לובשים הט"ק תחת הבגדים — ונזהרין שהציצית יראו מבחוץ, בהתאם לפס"ד אדה"ז בשלחנו, ולא כפי הוראת אדה"ז עצמו שיש לנהוג כהמקובלים נגד הפוסקים

— כי הנהגה זו של האריז"ל, אינה הוראה לרבים⁷¹, כי בנ"י זקוקים לזכירת כל המצות כפשוטה⁷⁶, הן בסו"מ שלא יזדמן חטא על ידו⁷⁷, כבהמשך הכתוב "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם"⁷⁸, והן בוע"ט,

הערות

67. הובא במג"א שם סכ"א סק"ב (מ"כתבי האר"י").
68. במג"א הקשה על הראי' שבכתבי האריז"ל הנ"ל. וראה נו"כ השו"ע שם. ובארוכה בברכ"י ס"ח שם. ואכ"מ.
69. ראה פע"ח (הנ"ל הערה 18). וראה סידור האריז"ל (קול יעקב) שם "אף בלילה אף שהוא זמן פטור מהברכה מוראיתם אותו כו'".
70. ב"ענין ציצית", משא"כ בדרושי תפלת שחרית שם. ואולי י"ל דקאי אדלעיל מיני'. וצ"ע.
71. להעיר מברכ"י שם ד"ה ומ"ש דאין ראי', בחילוק אם הרח"ו כותב מנהג האריז"ל לחוד או לשון סתמי שאז הוא לכאו"א.
72. ומ"ש בשער הכוונות "שלא כאותם המתייהרים ללבשו ע"כ בגדיו" אין הכוונה לחשש יוהרא (ע"ד מ"ש בשו"ת מהר"י ברונא סצ"ו), אלא הכוונה דיוהרא הוא חיצוניות וט"ק הוא פנימיות. ועצ"ע.
73. וראה לעיל הערה 18.
74. ל' שער הכוונות שם דרוש ז. פע"ח שם פ"ו.
75. ולהעיר גם מל' אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שצויינה בהערה 31.
76. ומה שהבגד גופא לובשים תחת כל הבגדים, היינו בכדי שיהי' להם גם הענין ד"פנימי". וראה בהנסמן בהערה הקודמת.
77. כמעשה רב במנחות מד, א. ובכו"כ דרז"ל. וראה בארוכה במפרשי התורה פרשתנו — אברבנאל, ספורנו. ובכ"מ.
78. ועפ"ז יומתק מה שהביא הנמוק"י (הנ"ל הערה 33) הכתוב הנ"ל, שהוא המקור לדברי הב"י בשלחנו כמ"ש בב"י ס"ח שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.