82

שמטרת השליחות היא רק "לתור את ארץ כנען"⁴³, הרי תיכף ומיד בהתאספם אצלו הרגיש שהנם רואים את עצמם (לא כ"תרים" בלבד, אלא) כ"מרגלים", והיינו, שמלבד המעשה בפועל (לילך ולראות את הארץ), עליהם לטכס עצות ולהסיק מסקנות (על יסוד הריגול) הנוגעות לכיבוש הארץ וכו'.

וע"ז התפלל משה "י"ה יושיעך מעצת מרגלים": אף שעדיין לא הי' בעצתם שום חטא, כי ב"אותה שעה כשרים היו", וכל כוונתם היתה רק לטכס עצות טובות איך לסייע בריגולם לכיבוש הארץ וכו'⁴⁴ — מ"מ, התפלל משה שלא יהי' ליהושע חלק ב"עצת מרגלים", אלא ישאר נאמן למטרת השליחות שהיתה אך ורק "לתור את ארץ כנען"⁴⁵, מבלי לערב בזה ענין של "נתינת עצות" וכו'⁴⁶, כי הנהגה של "עצת (מרגלים)" עלולה להביא לידי נפילה (כדלקמן סעיף ה).

[ועפ"ז יש לומר, שזו היתה גם כוונת כלב בתפלתו "שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם" — ולא כ' "בעצתם הרעה" (וכיו"ב) — די"ל שבעת ההיא עדיין לא נודע לכלב ש"הליכתן בעצה רעה", אבל התפלל שלא יהא ניסת לחבריו גם ב"עצה טובה" שלהם, כי הי' נאמן לשליחותו של משה, מבלי לנטות משהו מהמטרה, רק "לתור את הארץ", ולא להיות חבר ל"עצת (מרגלים)"].

אבל לאידך מובן, שלא הי' בזה טעם מספיק לבטל שליחותם, כי זה שראו עצמם ב"אותה שעה" (כשעדיין "כשרים היו") כ"מרגלים" אינו מכריח להביא לתוצאות בלתי רצויות, ואינו אלא חשש כו'.

ה. עפ"ז יבואר עוד ענין תמוה בפרשת מרגלים, שלכאורה לא מצינו שרש"י יפרשו:

כיצד יתכן, שאנשים מובחרים אלה, שמשה רבינו בעצמו בחר בם לשליחות זו (שמזה גופא מובן שהם היו המתאימים ביותר מכל בנ"י למלא שליחות זו) ייהפכו, מן הקצה אל הקצה⁴⁷, להיות חוטאים ומחטיאים, עד שמרדו בה' ואמרו "לא נוכל לעלות. . כי חזק הוא ממנו"⁴⁸ (וכפרש"י "כביכול כלפי מעלה אמרו")?

וע"פ הנ"ל י"ל שבדיוק לשון רש"י "עצת מרגלים" מרומז השורש והסיבה שהביאום לירידה אחר ירידה, ועד למרידה בה':

הלשון "עצה" מורה על הצורך בחיפוש ומציאת תחבולה, דבר מסויים מתוך כוונה נסתרה ונעלמה (שלא תוודע להמנגד בזה וכיו"ב). והוא הדבר בהענין ד"עצת מרגלים": ענין הריגול דורש "עצה" ותחבולה, מרגלים צריכים לטכס עצות ותחבולות איך להערים ולהסתיר