81

מ"עצת מרגלים", "עצה" סתם — לאו דוקא עצה רעה (שזה נתחדש רק אח"כ בעת הליכתם, "הליכתן בעצה רעה", כנ"ל ס"א מהמפרשים), ואדרבה, כיון שב"אותה שעה כשרים היו", ודאי שזו היתה אצלם "עצה טובה" — ומ"מ התפלל משה על יהושע "י"ה יושיעך מעצת מרגלים", כי אף שכוונתם לטובה, מ"מ, עלולה "עצתם" להביא לידי טעות וכו' (כפי שאכן קרה בפועל), ולכן התפלל שינצל מזה.

ד. ביאור הענין:

בכל הפרשה כולה מתוארת שליחות המרגלים בלשון "תור" — "ויתורו את ארץ כנען"³², "תור הארץ"³³, "תרים"³⁴ וכיו"ב, ולא נזכרה אף פעם אחת בפרשתנו לשון "מרגלים" בקשר לשליחות זו³⁵ [ואין זה משום שיש חסרון ותוכן בלתי רצוי בשילוח מרגלים — שהרי מצינו (לקמן בפ' חוקת³⁶) שגם אח"ז — משה עצמו שלח "לרגל את יעזר", וכן יהושע שלח מרגלים³⁷].

ובטעם הדבר יש לומר:

החילוק בין שתי הלשונות — "לתור" או "לרגל"³⁸ — הוא³⁹: "לתור" מתאר (בעיקר) רק פעולת החיפוש והראי'⁴⁰ בלבד, ובעניננו — ראיית הארץ ויושבי'; משא"כ לשון "ריגול" מורה על חקירה וחיפוש לשם כוונה נסתרה, כמו בריגול המסייע לכיבוש ארץ האויב [ע"ד שמצינו לעיל (בפ' מקץ⁴¹) בנוגע ליוסף ואחיו — "ויאמר אליהם (יוסף לאחיו) מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם", ופרש"י "גלוי הארץ, מהיכן היא נוחה ליכבש"]; ובדרך כלל ענין הריגול קשור עם חכמת המרגל, שעל יסוד חקירותיו וחיפושיו אפשר לטכס עצה איך למלא משימה מסויימת (כיבוש ארץ האויב, וכיו"ב).

וזהו הטעם שבפרשתנו נאמרה רק לשון "לתור את ארץ כנען", וכיו"ב — כי כל ענין השליחות (בכוונת משה) הי' רק על המעשה, שיראו את הארץ ויושבי' ויספרו לבנ"י מה שראו (וכן להביא מפרי הארץ כדי להראות את ישראל מטוב הארץ), ותו לא מידי — אבל לא "לרגל את הארץ", להכניס עצמם בחיפוש "עצות" ותחבולות בשביל כיבוש הארץ וכיו"ב⁴².

ובזה יובן תוכנה של תפלת משה "י"ה יושיעך מעצת מרגלים":

אף שמשה הדגיש לאנשים שבחר