50

שיחה ב

א. בפסוק¹ "יברכך ה' וישמרך" נאמרו בחז"ל (ספרי, תנחומא, במדבר רבה ועוד) הרבה פירושים בתוכנה של הברכה ד"יברכך" "וישמרך"², אבל רש"י בפירושו על התורה בחר באחד מהם, כדלקמן. וביחד עם זה הזכיר ומסיים "שהרבה מדרשים דרשו בו" — ומגדירם שהם מדרש.

ב. בתחלת הכתוב מעתיק רש"י יברכך ומפרש שיתברכו נכסיך.

ולכאורה יש לתמוה: גם ע"פ פשוטו של מקרא מסתבר לומר שברכת כהנים היא ברכה כללית ביותר — ומדוע איפוא בחר רש"י בפירוש זה "שיתברכו נכסיך", ברכה המוגבלת רק לנכסי האדם, ולא פירש שהיא ברכה כללית, שהאדם יתברך בכל עניניו³?

וביותר תמוה: הפירוש הראשון בספרי כאן עה"פ הוא "יברכך ה', בברכה המפורשת [בתורה, במקום אחר]. . ברוך⁴ אתה בעיר וברוך אתה בשדה וגו' ברוך טנאך ומשארתך ברוך אתה בבואך וגו' ובאו⁵ עליך כל הברכות האלה והשיגוך אימתי כי תשמע בקול ה' אלקיך" — ולפ"ז הרי ב"יברכך" נכללת הברכה לא רק בנכסי האדם⁶, אלא גם בנוגע לגופו ולפרי בטנו⁷; ועוד זאת — גם ברכות על ענינים רוחניים של המתברכים (כמ"ש שם בהמשך הכתובים⁸ "יקימך ה' לו לעם קדוש גו'" ועוד). ואמאי שבק רש"י פירוש זה, התואם, לכאורה, לפשט הכתוב (שהמדובר בברכות השם המפורשות בתורה (במקום אחר), ובברכות כלליות ביותר) — ומביא הפירוש "שיתברכו נכסיך"⁹?

גם יש לדייק בלשון רש"י "שיתברכו נכסיך": מקורו של פירוש זה הוא בספרי כאן, אבל שם הלשון "יברכך בנכסים". ואינו מובן, א) מה ראה רש"י לשנות מלשון הספרי ומתוכנו ולכתוב "יברכך, שיתברכו נכסיך" שכבר יש לך, ב) מהו שחוזר עוה"פ "שיתברכו", ג) מצינו כעין זה בפרש"י לעיל¹⁰, גבי אברהם, שפירש "ואברכך — בממון", ולכאורה הו"ל לפרש בשני המקומות בשווה.