46

רבינו הזקן³⁵ ד"מלת נשמע הוא להיות בטל לדבר תורה המדברת בפיו שהיא רצונו וחכמתו יתברך, כאילו שומע שהשכינה מדברת מתוך גרונו כמ"ש³⁶ תען לשוני אמרתך. . ביטול רצון לגמרי", וביטול זה בא ע"י הקדמת "נעשה", שזהו ענין הביטול "לבעל הרצון. . בעצמו".

וזהו מה שארז"ל³⁷ גדול לימוד שמביא לידי מעשה, שהגדלות שבלימוד הוא מה שמביא לידי מעשה (מלשון "מעשין על הצדקה"³⁸), שהו"ע הכפי' והביטול.

ובפשטות: הבחינה שלימוד התורה הוא בביטול אמיתי היא בזה שהלימוד עצמו מביאו שינתק את עצמו מלימודו (אף שיש בזה הרבה תענוג וחיות) ויתעסק בענינים של מעשה. ואז ישנה הגדלות שבלימוד, כי כאשר לומד מתוך ביטול, אזי דברי תורה שלומד הם דבר ה' המתגלה על ידו, והוא בגדר "מלך", מאן מלכי רבנן.

[ובעומק יותר יש לפרש מרז"ל גדול לימוד שמביא לידי מעשה, דכאשר לומד בביטול גמור, ה"ז פועל גם על המעשה שלו, שקיום המצוות שלו יהי' באותו הביטול כמו לימוד התורה, שאינו מקיים המצוות רק כעבד המקיים מצוות המלך (שאין זה ביטול לגמרי, כי ישנה מציאות העבד, אלא שהוא עושה גזירת המלך, כנ"ל ס"ג), אלא שהוא בתכלית הביטול, ע"ד מרז"ל³⁹ "מנפשי' כרע", דהיינו שאין זה — שישנו אדם העושה רצון ה', אלא שזהו כאילו שרצון ה' נעשה מאליו בלי "גברא" העושה זאת, כי האדם בטל בתכלית אל רצון השם, עד שכאילו אין שום מציאות מלבד רצונו יתברך]⁴⁰.

ז. וע"פ זה יש לומר, שענין זה מודגש ב"נשא את ראש בני גרשון גם הם":

זה שאמיתית הרוממות של תורה נפעלת ע"י לימוד התורה בביטול, שזהו כאשר הלימוד מביא לידי מעשה דוקא — נראה בזה שאחרי בני קהת באים בני גרשון, דגרשון מורה על קיום המצות, כמבואר בכ"מ⁴¹ (והם נשאו את היריעות כו', ודוקא לאחר הקמת המשכן ע"י בני גרשון ובני מררי באו בני קהת והכניסו את הארון והכלים בתוך המשכן⁴²), ולכן דוקא לאחרי שישנו ענינם של בני גרשון, ה"ז מדגיש אמיתית נשיאות "בני קהת" (תורה).

וזהו שהכתוב מדייק "נשא את ראש בני גרשון גם הם", שאין המדובר במעלת בני גרשון כשלעצמם (דהיינו מצד קיום המצוות עצמו), אלא בזה שהם טפלים ובטלים אל בני קהת, ענין המעשה הבא כתוצאה מלימוד [ועוד זאת, ד"גם הם" פירושו, שגם ב"מעשה" נמשך הביטול שבתורה, כנ"ל].

וע"פ הנ"ל יש לבאר ג"כ הרמז בזה שדוקא פרשה זו, המדברת בבני גרשון, נקראת בשם "נשא" סתם — אף שה"נשא" דבני קהת הוא למעלה יותר מדבני