ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לגחג השבועותשיחה א23

23

כההוא יומא דקאימו ישראל על טורא דסיני, לאו הכי, בגין דההוא יומא דקיימו ישראל על טורא דסיני אעבר זוהמא מינייהו" — שגם בעת קריעת ים סוף "חמאת שפחה על הים מה דלא חמא יחזקאל נביאה", ובמ"ת הי' יתירה מזה]

— אבל עיקר הכוונה לעולמים היתה "מרכבת יחזקאל", לגלות בעולם איך שכל המציאות של כל פרטיו אינה אלא "דמות" למציאות הפרט למעלה [ולכן הי' אז גילוי המרכבה]. ולכן נקבע ענין זה דוקא להפטרה דיום מ"ת.

ומתורצת ג"כ השאלה הנ"ל — מדוע קבעו הפטרה במעשה מרכבה שלא ניתן להבין לרוב בנ"א, כי אף שפרטי עניני המרכבה שנתפרטו בההפטרה אינם בהבנה והשגה כנ"ל, הרי בכחו של כאו"א להבין ולעמוד על תוכנה הכללי של ההפטרה, שכל פרטי המרכבה שראה יחזקאל הם "דמות", שעל ידם ידע יחזקאל והכיר ב"דמות העליונות".

ד. וע"פ זה יש לבאר ג"כ טעם המנהג "לסיים (הפטרה זו) בפסוק60 ותשאני רוח גו'"61 (שמדלגין קאפיטל וחצי) "אף שאינו כתוב כלל אצל המרכבה"61, ואדרבה, לפי פשוטן של מקראות62 מדבר הכתוב ע"ד הסתלקות כבוד השם לאחר הדיבור — כי בפסוק זה ("ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו") מודגש עיקר החידוש ותוכן הנ"ל דמרכבת יחזקאל.

והענין:

אחד החילוקים דמרכבת ישעי' ומרכבת יחזקאל הוא, שבמרכבת יחזקאל מדובר ע"ד החיות והאופנים, ובמרכבת ישעי' — ע"ד השרפים. והרי האופנים וחיות עבודתם ברעש, כידוע ש"קול רעש גדול" זה הוא מהאופנים כמ"ש בברכות ק"ש "והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים לעומתם משבחים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו", משא"כ עבודת השרפים אינה ברעש.

ובטעם הדבר מבואר63, שהחילוק בין שרפים ואופנים הוא ע"ד החילוק בין בן כרך שראה את המלך ובן כפר שראה את המלך: הרעש בא מצד החידוש, ולכן ה"ז דוקא אצל בן כפר שראה את המלך, שראיית המלך ורוממותו גורמת אצלו רעש, מחמת החידוש שבדבר, משא"כ בבן כרך שאינו חידוש בעיניו (כ"כ), אין אצלו רעש. ועד"ז הוא החילוק בין השרפים והאופנים.

ובפרטיות יותר64:

השרפים משיגים איך שהקב"ה הוא קדוש ומובדל מן העולמות והעולמות אינם תופסים מקום לגבי', אבל האופנים משיגים איך שהקב"ה מהווה כל דבר מאין ליש, ומציאות העולם נתהווה מאמיתת המצאו, ומשום זה ההתפעלות שלהם היא ברעש גדול, מפני שמשיגים האמת איך שהוא היפך מהנראה לעינים, שהעולם נראה ליש ודבר, ובאמת הוא בטל בתכלית, ולכן בא הרעש גדול, כמו אדם שמשיג השגה חדשה והפכית ממה שנראה לעינים ולכן יתהווה אצלו רעש.

הערות

  1. 60. יחזקאל ג, יב.
  2. 61. ל' אדמו"ר הזקן בשו"ע סתצ"ד ס"ד.
  3. 62. ראה מפרשים שם.
  4. 63. ראה לקו"ת ברכה צז, ב. ד"ה מגילה נקראת באוה"ת הוספה למג"א ע' מג (אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' ערה) ואילך ובסה"מ תרכ"ט ע' עה ואילך. ועוד. וראה מו"נ שם פ"ו.
  5. 64. סה"מ תרס"א ע' קצח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.