22

יושב על כסא רם ונשא" ומפרט רק השרפים שהם "עומדים ממעל לו", היינו שזהו פרט בראיית "אדנ"י יושב על כסא".

ג. עפ"ז מובנת השייכות דההפטרה במרכבת יחזקאל בהמשך לקריאת פרשת מ"ת ביום שבו נתנה תורה — לפי שהוא מענינו של יום ומעין המאורע, היינו תוכן החידוש דמ"ת:

גילוי השכינה שבמתן תורה לא הי' רק דבר שלפי שעה, אלא בשביל שעי"ז בנ"י יתעלו על ידי עבודתם⁵¹ ולידבק בהקב"ה, שהכח ע"ז בא להם מהתגלות השם במ"ת, שעי"ז נקבע בלבנו לתמיד מעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר כו'⁵².

וזהו גם תוכן דברי המדרש⁵³, שירידת ה' על הר סיני לא היתה רק גילוי לפי שעה, אלא התחלה דמצב העולם חדש לגמרי, ע"י הביטול לתמיד של הגזירה, דעליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים — והתוצאות של ביטול גזירה זו ובגלוי ה"ז תלוי וע"י עבודתם של ישראל.

ביאור הענין:

מזה גופא שמתארים אותם בשם "עליונים" ו"תחתונים" מובן שבעצם ישנה שייכות ויותר מזה — קשר ביניהם. ובפרט ע"פ המבואר בכ"מ כי המציאות של כל נברא שלמטה הרי שרשו ומקורו למעלה וממנו נשתלשל, דשורש השור שלמטה הוא מפני שור שבמרכבה וכיו"ב — ועד לשרשו ומקורו שהוא דבר ה' ורוח פיו ית' המהווהו ומחייהו בכל רגע ורגע⁵⁴. וגם "צמיחתו" לאח"ז ה"ז בא ממזלו שלמעלה כמחז"ל⁵⁵ אין לך כל עשב כו' שאין לו מזל כו' גדל.

אלא שלפני מ"ת היתה "גזירה" — מלשון גזר וחתך — בין הנברא שלמטה ומקורו בעליונים, ו(במ"ת) כאשר בטלה הגזירה ניתן הכח לכל או"א ע"י עבודתו⁵⁶ להמשיך ו"לראות" בכל נברא שלמטה את שרשו ומקורו שלמעלה, עד שמגלה עי"ז אמיתית מציאותו, שלא נמצא אלא מאמיתת המצאו⁵⁷.

וכיון שכל התחלות קשות כו'⁵⁸, לכן הי' במ"ת (שאז "ואני המתחיל"⁵³) גילוי נעלה ביותר

[כמ"ש בזהר⁵⁹ "בההוא שעתא כל רזין דאורייתא וכל רזין עילאין ותתאין לא אעדי מינייהו בגין דהוו חמאן עינא בעינא זיו יקרא דמריהון מה דלא הוה כההוא יומא מיומא דאתברי עלמא דקב"ה אתגלי ביקרי' על טורא דסיני. ואי תימא הא תנינן דחמאת שפחה על הים מה דלא חמא יחזקאל נביאה יכול