21

המלך וכיו"ב מוסיפה אצלו הפלאה ברוממות המלך, כ"א רק ראיית המלך עצמו; משא"כ בבן כפר שאין לו ידיעה והשגה בגדולת המלך, כאשר רואה עניני גדולתו וגודל יקר מלכותו, ה"ז מעורר אצלו התפעלות מגדולתו של המלך (אף שגם אז אין לו השגה במהות גדלות המלך)⁴⁵.

וכן הוא החילוק בין ישעי' ליחזקאל — דנבואת ישעי', "גדול שבנביאים", היתה כבן כרך שיש לו השגה בגדלות המלך ולכן גדולת מרכבתו של מלך אינה תופסת מקום אצלו, משא"כ יחזקאל, שעיקר ראייתו היתה במרכבה, אלא שראי' זו הביאתו לידי איזו ידיעה והתפעלות מגדלות המלך עצמו.

ויש להתאים זה עם המבואר בספר עבודת הקודש⁴⁶ בביאור מרכבת יחזקאל, וז"ל: "מתוך שראה והשיג במרכבה התחתונה ידע בעליונה. . כי יש כסא למעלה מכסא ומרכבה למעלה ממרכבה ורוכב למעלה מרוכב וכבוד למעלה מכבוד, ומתוך שראה ארבע חיות למטה ידע והכיר כי יש דוגמתן למעלה בייחוד האמיתי כי כן הי' מקובל ומתוך שראה למטה חשמל מקיף לכסא הנקרא חשמל החיצון ידע שיש למעלה דוגמתו חשמל הפנימי כו' ועל דרך זה כל מה שראה למטה ידע שיש דוגמתו למעלה" — והולך ומפרש (בעבודת הקודש⁴⁷) בנוגע לכל הכתובים איך שיגידו בתחתונה וירמזו אל העליונה".

כלומר: מרכבת יחזקאל תוכנה וענינה הוא שהענינים שלמטה הם "דמות העליונות"⁴⁸, ולכן מפרט (יחזקאל) ומאריך בכל פרטי המרכבה ובאופנה, ומדגיש⁴⁹ "ומתוכה דמות גו' דמות אדם להנה. . ודמות פניהם גו' ודמות החיות וגו'".

וי"ל שזהו דיוק הלשון "דמות", שמורה על דבר והיפוכו: מצד אחד ראיית הדמות מורה שאינו רואה את הדבר כ"א "דמות" שלו בלבד, וכמשל המסתכל במראה שרואה בה דמות הדבר בלבד; ולאידך מורה "דמות" שאין בה שום מציאות כ"א דמות של הדבר. והיינו דלא רק דע"י ראיית הדמות אפשר לידע בדיוק איך שנראה הדבר עצמו, אלא יתירה מזו — שכל "מציאות" ה"דמות" אינה מציאות כ"א זה שהיא דומה להדבר.

וזהו מה שראה יחזקאל בכל פרטי הענינים דלמטה, שכל ענינם הוא זה ורק זה שהם "דמות העליונות"⁵⁰.

משא"כ ישעי', להיותו בן כרך — לא מפרש ומפרט כל הפרטים של המרכבה. כי מלכתחילה לא ראה ה"דמות" כפי שהיא למטה, כ"א את עצם הדבר שלמעלה. דלהיותו בן כרך שגדל בפלטין, הרי כל הענינים מלבד המלך לא תפסו מקום אצלו, עד שלא הורגשו אצלו כמציאות. ולכן אומר "ואראה את אדנ"י