10
שיחה ב
א. אודות סמיכות "דגל מחנה ראובן" (שחנו "תימנה"1) לבני קהת (שחנו "על ירך המשכן תימנה"2) אמרו חז"ל, והובא בפרש"י עה"ת, "אוי לרשע ואוי לשכנו".
בפירושו של מאמר זה ("אוי לרשע כו'") בנוגע לעניננו מצינו כמה אופנים ומהם:
בתנחומא3 איתא: "ומן הדרום בני קהת וסמוכין להם ראובן ושמעון וגד מכאן אמרו אוי לרשע ואוי לשכנו אלו שלשת השבטים שהיו שכנים לקרח ועדתו בדרום אבדו עמו במחלקותו שנאמר4 ותפתח הארץ את פי' ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל אשר להם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש".
בבמדבר רבה5: "ג' של דרום, שהיו לבעלי מחלוקת סמוכין, אבדו עמהם ועליהם נאמר אוי לרשע אוי לשכנו ומי היו בעלי מחלוקת קרח בן יצהר בן קהת ולפי שהיו סמוכים להם ראובן ושמעון וגד היו כולם בעלי מחלוקת שכן הוא אומר6 ויקח קרח בן יצהר וגו' וכן בני גד ובני שמעון אף הם היו בעלי מריבה".
ובפרש"י עה"ת (עה"פ2 "משפחות בני קהת יחנו גו' תימנה") כתב: "וסמוכין להם דגל ראובן החונים תימנה, אוי לרשע ואוי לשכנו, לכך לקו מהם דתן ואבירם ומאתיים וחמשים איש עם קרח ועדתו שנמשכו עמהם במחלוקתם"7.
ומהחילוקים שביניהם: בתנחומא נאמר רק שנענשו יחד — "אבדו עמו במחלקותו"8 (וע"ז מביא הראי' מהפסוק "ותפתח הארץ את פי' ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל אשר להם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש", שמדבר רק בהעונש); בפרש"י מוסיף "(לקו מהם כו') שנמשכו עמהם במחלוקתם"9, היינו שה"רשע" משך את "שכנו" גם למעשה העבירה (ולכן השמיט הראי' שבתנחומא מן הכתוב "ותפתח הארץ את פי' גו'"); ובבמדבר רבה מוסיף עוד יותר10, ש"היו כולם בעלי מחלוקת. . אף הם היו בעלי מריבה"11.
הערות
- 1. פרשתנו ב, י.
- 2. שם ג, כט.
- 3. פרשתנו יב (ותנחומא באבער יג). ועד"ז בילקוט כאן רמז תרפו.
- 4. קרח טז, לב.
- 5. פרשתנו — פ"ג, יב.
- 6. קרח טז, א.
- 7. הכרחו של רש"י לפרש זה בפסוק זה (ג, כט) — אף שאין דרכו להעתיק דרשות רז"ל — י"ל, שהוא מפני הלשון "משפחות בני קהת", ולא "משפחות קהת" כמו שנאמר "משפחות הגרשוני" (ג, כג), ו"משפחות מררי. . יחנו" (ג, לג), דמשמע שישנו ענין (בלתי רצוי) בהם שבגללו אינו רוצה לייחסם לקהת עצמו (וע"ד פרש"י ויחי מט, ו) — ראה באר בשדה על פרש"י כאן. וראה בעוד מפרשי רש"י (גו"א. באר מים חיים (לאחי מהר"ל). מלאכת הקודש. ועוד) פירושים אחרים בהכרחו של רש"י, ולכאורה אינם ע"ד הפשט. ואכ"מ.
- 8. וראה הערה 11.
- 9. ובפרש"י ר"פ קרח ד"ה דתן ואבירם מסיים "נשתתפו עם קרח במחלוקתו". ולהעיר דשם מתחיל פירושו עה"פ "פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא".
- 10. ואינו מביא הפסוק שבתנחומא שבו נאמר העונש.
- 11. תוכן הפירוש נמצא גם בבמדב"ר קרח (פי"ח, ה). תנחומא שם ד (ות"ב שם ח). יל"ש שם רמז תשנ — ובכולם מסיים רק "לקו (עמו) ואבדו מן העולם". אבל לכאורה נראה, שמקור הדרשה במקומות אלה הוא ממקום א' ונעתק ממנו להשאר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.