ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לג במדבר שיחה א2

2

כל עדת בנ"י גו'"¹⁰ לא נכלל שבט לוי — וא"כ מהו טעם הציווי "אך את מטה לוי לא תפקוד גו' בתוך בנ"י", שמזה משמע שמחדש שלא למנותו ביחד עם שאר ישראל¹¹? וע"ז מביא רש"י שני טעמים, כנ"ל.

ב. אבל עדיין צריך להבין:

א) פירושו של רש"י (ביאור הטעמים לזה שמטה לוי נמנה לבדו) שייך גם להתיבות שבסיפא דקרא — "(אך גו' לא תפקוד גו') בתוך בני ישראל"; ומדוע לא העתיק רש"י גם תיבות אלו, לא בפירושו ולא בהד"ה (ולא רמזן אפילו ב"וגו'")?

ב) השאלה הנ"ל (מהו החידוש שלא למנות מטה לוי בתוך בנ"י) מתעוררת כבר לעיל, בפסוק¹² "והלוים למטה אבותם לא התפקדו בתוכם" (שגם מזה מוכח שיש חידוש שלא לפקוד את הלוים "בתוכם")¹³ — ומ"מ לא פרש"י שם מאומה¹⁴; וא"כ אינו מובן: מהו הקושי המיוחד בקרא דילן, שדוקא בו הוזקק רש"י לבאר מדוע נמנו הלויים לבדם¹⁵?

ג) מה קשה בטעם הראשון דרש"י, שמשו"ז לא מסתפק בו והביא טעם שני¹⁶?

ובפרט שלכאורה הוא רחוק מדרך הפשט — הן מצד כללות תוכנו (שהטעם שנמנו לבדם הוא כדי להצילם מהגזירה ש"צפה הקב"ה שעתידה לעמוד"), שקרוב יותר ל"אגדה" מלפשוטו של מקרא¹⁷;

הערות

10. פרשתנו א, ב.
11. ולכאורה למאי נפק"מ (כ"כ) השלילה ("לא תפקוד גו'"), והול"ל רק החיוב (דלקמן בפרשה) "פקוד את בני לוי גו'".
12. א, מז.
13. ולהעיר שבבמדב"ר (פ"א, יא ופ"ב שם) מתחיל בפסוק "והלוים למטה אבותם וגו'".
14. וי"ל — כי אין דרכו של רש"י לכתוב (סתם) טעמי המצות וההלכות, כ"א רק כשנוגע להבנת פשוטו של מקרא (ראה ס' כללי רש"י (קה"ת, תש"מ) פ"ג (בהוצאת תנש"א — פ"ב). וש"נ).
15. אלא שבזה י"ל שרש"י כותב פירושו כאן שהוא בלשון ציווי "אך את מטה לוי לא תפקוד גו'", משא"כ בפסוק שלפנ"ז שהוא רק בלשון סיפור, ש"הלוים גו' לא התפקדו בתוכם". וראה במדב"ר פ"א שם. רמב"ן ועוד עה"פ.
16. ברע"ב (ושפ"ח) כאן, "דלפי פי' הראשון לא שייך מלת אך שהוא לשון מעוט לכך פי' ד"א שממעט אותם למות במדבר עם שאר ישראל כו'". וצ"ע אם ע"פ פשש"מ מוכרח שבכל מקום שנאמר "אך" הכוונה למיעוט נוסף בהענין (כבנדו"ד, שתיבת "אך" מלמדנו, שנוסף לזה שנתמעטו הלויים ממנין בנ"י, נתמעטו גם מגזירת המרגלים). וראה מלבי"ם כאן. ואכ"מ. במשכיל לדוד כ' דלפי' הא' קשה "מאי שנא דשינה בהם מספר מפקדם שישראל מנאם מבן כ' שנה והללו מבן חודש". אבל לכאורה לא נחית רש"י כאן לתרץ השינוי ב"מספר מפקדם" — שלא נזכר כלל ברש"י כאן. והרי הטעם שמנין בני לוי הוא "מבן חודש גו'" מפורש בפרש"י לקמן (ג, טו) "משיצא מכלל נפלים. . למוד הוא אותו שבט להיות נמנה מן הבטן" (וראה לקמן סוף ס"ד, שגם לפירוש הב' ברש"י כאן לא נחית לבאר טעם השינוי ב"מספר מפקדם").
17. וגם ק"ק שמנין בנ"י שבא "מתוך חיבתן לפניו" יהי' קשור עם עונש וגזירה על בנ"י (אבל ראה לקמן סעיף ו). [בלשון רש"י שברמב"ן (ריש פרשתנו) "שאו את ראש. . כמו שאומרים לקוסטינר ארים רישי' דדין" (והוא מבמדב"ר פ"א, יא). וכ"ה בדפוס שני דפרש"י וא' מכת"י רש"י שתח"י[ednref_2_*] (והובא גם ברא"ם ר"פ תשא). אבל ליתא בדפוס א', שאר כת"י רש"י שתח"י ובדפוסי רש"י הנפוצים. וגם צ"ע לכאורה איך זה מתאים עם פרש"י בריש הפרשה ד"מתוך חיבתן. . מונה אותן כו'". ואכ"מ]. [edn_2_*] ) ובשניהם נעתק גם המשך לשון הבמדב"ר "ובשבט לוי לא נאמר כו' שצפה הקב"ה שעתיד לגזור גזירה כו'" (תוכן טעם השני שבפרש"י כאן. ובדפוס שני כאן הובא רק טעם הראשון ("כדאי כו'") ונשמט טעם השני).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.