חנוכה

(נרות חנוכה באו ע"י מס"נ דבנ"י — לכן אין בטלים לעולם). (היו"ט נקבע על נס הפך אף שעיקר הנס הי' בנצחון המלחמה). (טמאו כל השמנים כו' — חכמות חיצוניות). (כי נר מצוה גו'. אור הבא מתוך החושך. המס"נ דחנוכה). (נצחון המלחמה בכ"ד או בכ"ה. אם קבעום רק להלל והודאה או גם למשתה ושמחה. נקבע בעיקר על נס הנרות או מפני נצחון המלחמה). (הרמז "חנו בכ"ה". אם הוא ביום המנוחה או ביום הנצחון). (בחנוכה נקבע היו"ט על עצם ההצלה ועל אופן ההצלה, בפורים רק על עצם ההצלה). (בנוסח ועל הנסים: וטמאים ביד טהורים כו' — דלכאו' מה זה שייך ל-התגברות כו'). (ע"ד המתיונים, ורק מיעוט מבנ"י נשארו שלימים בגלוי עם ה'). (טמאו כל השמנים — התגברות חכמות חיצוניות, עד שמצאו פך אחד כו'. הלל והודאה. שייכותה לי"ט כסלו). (מוסיף והולך באור מיום ליום). (מוסיף והולך או פוחת והולך. בשעת הנס לא ידעו עדיין לכמה ימים יספיק השמן כו'). (כנ"ל). (בטעם שהי' צריך לנס אף שטומאה דחוי' בצבור). (במנהג בית הרב לתת שמן בנ"ח שידלק לפחות חמשים מינוטין. אם אפשר להדליק קודם צה"כ. אם יוצאים הדלקת נ"ח בנר חשמלי). (בטעם שנצרך לנס הפך. מצד הדין טומאה הודחה כו'. מס"נ דחנוכה). (כנ"ל. המצוה, ומהדרין, ומהדרין מן המהדרין — נגלה, רזין, רזין דרזין). (להשכיחם תורתך, חוקי רצונך. טמאו כל השמנים — שכל דלעו"ז נגד שכל דקדושה). (מס"נ. משתשקע החמה. מוסיף והולך. כנגד נצח או הוד. אינה בטלה לעת"ל). (נר ה' דחנוכה). (ע"ד חיוב נשים בנ"ח ובמארז"ל שאף הן היו באותו הנס. בטעם שנלחמו בנ"י אז במס"נ). (בנס השמן אף דטומאה דחוי' בצבור).

ע"ע .