306

שהיו שמונה (לא שבעה). וראה מש"כ בזה בצעפ"נ לרמב"ם מגילה (פ"ג, ה"ב) — דשפוד אחד בכל יום.

כן בברזל אין גביעים וכו'.

(ממכתב יטכ"ף כסלו, תשמ"ו)

במענה על מכתבו מג' ויצא, בו מעורר על מנהג כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע (ובטח נהגו כן בבית הרב דור אחר דור) לתת שמן בנר חנוכה שידלק לפחות חמשים מינוטין ושואל הסברה בזה.

והנה בפירוש לא שמעתי טעמו. ובדרך אפשר יש לומר אשר כיון שישנן דיעות חלוקות בזמן ההדלקה אם הוא קודם תפלת מעריב או לאחרי' לכן מהדרין לעשות כשתי הדיעות, היינו להדליק לאחר תפלת מנחה ובאופן שיהי' שמן בנרות כדי כל השיעור לאחר מעריב, ואין הזמן גרמא לעיין באריכות בזה. וראה פרמ"ג סתרע"ב א"א סק"ג ובמשנ"ב שם. סדר הכנסת שבת שבסי' רבנו הזקן. . .

(ממכתב ח"י כסלו, תשט"ו)

*

במענה על מכתבו מח' טבת, בו ממשיך בהנוגע להדלקת נר חנוכה, שלדעת המפרשים משתשקע החמה, היינו בצאת הכוכבים, איך אפשר להדליק קודם לזה, כיון שהדלקה עושה מצוה.

הנה צודק הוא אם הי' כמה זמן לפני זה, וכמו קודם פלג המנחה^*, משא"כ כשמדליקין לפ"ע זמן ההדלקה בערב שבת שאפילו לדיעה הנ"ל יוצאים בזה.

ומ"ש אודות הדלקת נר חנוכה בנר חשמלי כבר דשו בזה רבים והם בשו"ת בית יצחק, פקודת אלעזר, לבושי מרדכי וראה ס' מאורי האש וכמדומה ששקיל וטרי בזה גם בהירחון קול תורה היו"ל בירושלים.

אבל מ"ש הוא במכתבו — וכן עד"ז הוא גם בשו"ת פקודת אלעזר — שאין יוצאים בזה משום דבעי שיעור בעת הדלקה, ואפשר שיסגרו הזרם העלעקטרי או כמו שכותב דדבר מצוי סגירה, והפסק הנ"ל לא נראה לי כלל, כיון שהסגירה והפסק באים מסיבה חיצונית של בעל בחירה ואינו ודאי כלל וכלל שמפני שני טעמים אלו אינה דומה לרוח מצוי' ושכיחא וכיו"ב.

(ממכתב ט"ז טבת, תשט"ו)

*