294

והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה) שצ"ל קביעות לא רק בזמן אלא גם בנפש. והוא העיקר, וק"ל.

(ממכתב י"א סיון תשי"ח)

... בהזדמנות זו, ובהמשך לנוסח חתימתו "בברכת התורה ועבודתה" ובפרט על פי ביאור חכמינו ז"ל בענין עבודה שבתורה, שזהו ענין התפלה, עבודה שבלב, אהבת ה' ויראת ה' וענפיהן, הנני לעוררו, ועל ידו את אלו שהשפעתו עליהם, על גודל ההכרח ובפרט בתקופתנו תקופת בלבול המוחין מאין כמוהו, לקבוע עתים ללימוד פנימיות התורה, לימוד המביא באופן ישר לאהבת ה' ויראתו. וכמרומז גם בדברי המורה הגדול, הרמב"ם, בהלכות יסודי התורה, ריש פ' ב' — והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם כו' ויראה מהן חכמתו (של הקב"ה) כו' ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול וכו'.

שזהו תוכן תורת חסידות חב"ד ומטרתה.

מובן שאין הכתיבה במכתב אופן מתאים להסברת הכרח זה, אבל גם אין צורך בזה, שהרי מבוארים הענינים בכמה מקומות, אף שמסיבות שונות שאין כאן המקום לבארם, ישנם חוגים שלעת עתה אין הכרח זה מתקבל אצלם, למרות גם מה שנפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ח סעיף א', אשר לפחות שלש פעמים ביום צריך האדם לחשוב ברוממות האל יתעלה וכו'.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות בכל האמור.

(ממכתב י"א אדר א', תשי"ט)

איך בין געווען צופרידען צו באַקומען אַ גרוס פון אייך דורך האברכים הנוסעים לאה"ק ת"ו. . . אויך איז אָנגעקומען אייער בריף פון כ"ה תמוז. ויהי רצון שתמיד כל הימים יבשר טוב בטוב הנראה והנגלה, און ס?עציעל, לויטן מאמר רז"ל אין טוב אלא תורה, זאָלט איר אָנזאָגען גוטעס ועגען לימוד התורה בכלל און תורת החסידות ביחוד. ועד מתי אתם מחשים. און ווי עס ווערט ערקלערט בארוכה בשער ההקדמות להרח"ו, אַז דורך מיעוט בלימוד פנימיות התורה איז מען מעכב די גאולה (דרך אַגב — שרייבט אויך אַזוי הגר"א בפירושו למשלי). און דורך הפצת לימוד זה אין אייגענעם חוצה, און אין דעם חוצה בפשטות — איז — קאתי מר, ויהי רצון אַז