293

מה שדוקא עתה מוכרח יותר לימוד דא"ח — מבואר בכ"מ. ונקודה השייכת ומובנת לכל בנקל: כשמתחדשת מחלה, ר"ל, בעולם או מתחזקת מחלה הישנה — מוכרח להוסיף ברפואות. ואפילו הבריאים — אם מחלה מתדבקת היא ועל כאו"א אמרז"ל אל תאמין בעצמך.

מה שבתקופתנו אין מספיק כלל לימוד חסידות פולין — מובן עפהנ"ל, כי הרפואה צ"ל מתאימה להמחלה. וכיון שהאחרונה עיקרה עתה תלוי בשקו"ט שכליות גם הרפואה צ"ל ע"י ענין וואָס זאָל פאַרנעמען און פאַרחאַ?ן דעם שכל וחב"ד שבנפש. וק"ל.

(ממכתב כ"ד אדר, תשט"ז)

במענה למכתבו ממ"ד לעומר, בו כותב אודות הסברא לעשות לקוט מספר הזהר הק', כעין הלקוט דעין יעקב בהנוגע להש"ס, ושואל דעתי בזה.

הנה קשה לי לחוות דיעה בענין כהאמור, כיון ששיטת חסידות חב"ד היא, שהזהר וספרי פנימיות התורה בכלל, צריך ללומדם וכמו הלימוד דנגלה דתורה, וביחוד בתקופתנו זו, אשר כלשון האר"י החי — מצוה לגלות זאת החכמה, ואף מי שאין אפשר לו מפני סיבות שונות שאינן תלויות בו כלל לעסוק בהנ"ל באופן של לימוד, הרי סגולה ישנה גם באמירת האותיות,

— אשר גם בזה שוה לנגלה דתורה, וכידוע דברי השל"ה — בהקד' חלק בית אחרון — שאפילו אמירת שמות חמשה חומשי תורה, נ"כ וכו' גם זה סגולה היא, —

אבל פשוט שצריך להשתדל ככל האפשרי להפיץ לימוד האמור. ויעוין דברים מבהילים שנאמרו בגודל העונש על מניעת לימוד זה, שמזה מובן גם גודל השכר, בהקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (מיוסד על דברי הזהר ומדרשי רז"ל), שמשם מובן שדוקא לימוד באופן דהבנה והשגה מביאים גאולה, וכלשון הבעש"ט באגה"ק שלו הידועה, שבהיותו בהיכל משיח, המענה הי', לכשיפוצו מעינותיך חוצה.

בכל זה כיון שכל ענין של הפצת התורה ענין גדול הוא, איני רוצה ח"ו לחוות דעת גם בכיוון אחר, ולכן יפנה לגדולי ישראל סבא אשר באה"ק ת"ו, ועמם יתייעץ בהאמור.

והנה כל הנ"ל הוא בהנוגע לאחרים, אבל פשוט שבהנוגע לכ' — הנה כיון שנתעורר בענין האמור, עליו להוסיף בקביעות עתים בלמוד פנימיות התורה וכנ"ל באופן דהבנה והשגה, וכמובא ג"כ בשו"ע או"ח סוף סי' נו"ן במגן אברהם — בהנוגע ללמוד תורה שבע"פ. וידוע ג"כ פתגם רבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה)