282

בווארשא ונתן עשרים זלאטעס (זהובים) ואמר "דאס איז פאר תומכי תמימים אַ אדערויף אויף שכר לימוד"^*.

מ"ש שזכה לטעום מעט מעץ החיים תורת החסידות, הרי בזה יעמיק בדבורו שכותב שזהו עץ החיים, ולכן בטח יעשה ככל יכולתו לקבוע שיעורים בלימודי דברי אלקים חיים אלו, וע"פ פסק רז"ל לא המדרש עיקר אלא המעשה הליכה בדרכי' והנהגותי', ובפרט שאומנתו להכניס בני ישראל בברית שענין הברית הוא למעלה מן השכל והבנה, עיין לקו"ת ריש פרשה נצבים ונעשה זה בגוף אדם קודם שהגיע לכלל הבנה וכמ"ש ביום השמיני ימול ואז הוא התחלת כניסת נפש הקדושה (שו"ע רבנו הזקן מהדו"ב סוף סי' ד'), הרי גם הנהגתו צריכה להיות על דרך זה, היינו לימוד פנימיות התורה רזי תורה שמצד עצמם הם למעלה מהשגה והבנה, ולכן תחלת הלימוד הוא בדרך קבלת עול למטה מהשגה והבנה, ועי"ז נתגלה גם הסתים של נפש הקדושה באדם, כי סתים דאורייתא כשבא בגלוי הרי מגלה זה גם כן הסתים שבישראל.

(ממכתב כ"ב שבט, תשט"ו)

... ובמ"ש אודות חנוך הכשר לאלו שעדיין לא נמולו אף שהם כבר בגיל מוקדם, והמילה שלהם, מה להקדים, מובן שצריך לעשות ככל האפשרי בשני הענינים, ואין לעכב האחד מפני השני...

(ממכתב כ"ג מנ"א, תשי"ז)