276

בהערות שם מציין לאדר"נ נוסח פמ"ה. פרקי רה"ק הוצ' שנבלום (בס' ג' ספרים) כז, א. עקד האגדות הוצ' הורוויץ סי' קלג.

(ממכתב י"ט תמוז, תש"ח)

... הטעם שנשים מתות בשעת לידתן, על העדר הזהירות בהדלקת הנר. — י"ל ע"ד הפשט, שמצוה זו ניתנה כתיקון למה שגרמה חוה חעה"ד שהביא מיתה לעולם, וכשחזר התיקון מענישים על חטא עה"ד, והוא ע"ד מרז"ל, ויתר הקב"ה על ע"ז וכו' ולא ויתר על מאסה של תורה שלא ברכו בתורה תחלה, אשר כשאין חביבות תורה זו, במילא נשאר העונש על עבירות החמורות.

ולהעיר ג"כ אשר בענין הדלקת נר שבת הי' ג"כ ענין דמחלוקת הקראים והשומרונים, שהם פרשו לא תבערו אש שאסור להיות אש דולק בשבת, וידוע עד כמה החמירו בענינים שאין הצדוקים מודים בהם, וראה ג"כ במקומות שציין בתורה שלמה חלק י"ד עמוד ש"ך...

(ממכתב ה' כסלו, תשט"ז)

... בתחלת החידושים^* על הש"ס (חלק ב' ע' רנ"ג) בענין חזקי' שנענש על שלא עסק בפו"ר ותפלתו היתה אשר הטוב בעיניך עשיתי שסמך גאולה לתפלה.

ע"פ המבואר בתורת החסידות ובקבלה י"ל השייכות דשני הענינים חטאו ותפלתו וכן השייכות דהטוב בעיניך עשיתי וסמיכות גאולה לתפלה, כי גאולה היא ספירת היסוד ותפלה — ספירת המלכות. וכן הטוב, מדת היסוד. בעיניך עשיתי, מלכות. וסמיכות גאולה לתפלה ויחודם הוא ענין יחוד עליון, תפלה אריכתא, שעי"ז אח"כ בתפלת שמו"ע — ובפרט בברכת שים שלום — יחוד זו"ן ומילוי הבקשה בפועל ובגשמיות. וזו היתה הצטדקות חזקי' שעסק בפו"ר ברוחניות, ובאופן כזה שנמשך ג"כ בגשמיות (שזהו המעלה ויתרון דתפלה על תורה, וכמבואר באגרת הקודש לרבינו הזקן קונטרס אחרון דף קנ"ח ע"א), וז"ל אדמו"ר הצמח צדק בספרו אור התורה^** סד"ה המלאך הגואל: והטוב בעיניך עשיתי, שחיבר בחי' הטוב במלכות הנק' עין. ומציין שם לזח"ב קכח, ב ובמק"מ שם. שערי אורה ש"ב (ודלא כזהרי חמה ר"פ ויגש). ועייג"כ סי' האריז"ל ובפע"ח קודם שמו"ע ובברכת שים שלום. . .

(ממכתב י"ז שבט, תשי"ד)

—————————