273

המובאים אם הכוונה בשנה קל (לדוגמא), או לאחר שעברו קל' שנה. ומובן שבזה תלוי בירור כמה חשבונות וסתירות. ואף שבכ"מ אין לברר מהכתובים ומרז"ל ספק זה, בכמה חשבונות יש כן הבירור. ועכ"פ, כנ"ל, הזכרה צריכא בעי' זו. . .

מבוא סק"א. ברה"ע בניסן או בתשרי — לא הוחלט ע"ז. — ראה מג"א רסתקצ"ב וכן מוכח גם מהפס"ד שבברכת החמה בתקופתה הוא בניסן, שלדינא ולמעשה הלכה שבניסן נברא.

הערה. א) דעה יחידאה ישנה אשר ביום א' תשרי (ניסן) נבה"ע, ולא בכ"ה בחדש שלפניו (לבוש סתקפ"א. ובשדי חמד כללים סוף מע' ב מצא לו חבר הר"ס. ותמה על שניהם. עיי"ש). ב) בשמן ששון על שעה"כ ד"א ס"ק ט"ו לו — מיישב ב' הדעות ע"פ קבלה בביאור ארוך.

פ"א. מהמבול עד הפלגה ש"מ שנה ומפרט החשבון בסדר זמנים: ארפכשד נולד שנתים אחר המבול וכו'. — והנה המבול ארך יותר מיב"ח. ועכ"פ להזכיר מיבעיא ממה שנתלבטו כמה וכמה בישוב השמטת שנה זו. . .

(ממכתב כ"ח מ"ח, תשי"ז)

... בתחלת ספר^* עה"פ ויהי אור:

לכאורה צ"ע החידוש בפירוש הענין, שהרי זוהי הנקודה דרז"ל בב"ר מ"ב סי' ד' המצוין בתחלת הפירוש.

כן מ"ש שהאור שנגנז הוא אור השמש וכו', המובא בכ"מ הוא שאור שנברא ביום ראשון ואור השמש שני ענינים נפרדים, וכדמוכח ג"כ מזה שאור השמש הרי נגנז בנרתקו (ולע"ל מוציא חמה מנרתקה), משא"כ אור הגנוז, שנאמר עליו גנזו לע"ל (אף שכמובן דיוק זה יש לו תירוצו). . .

(ממכתב י"א טבת, תשי"ח)

—————————

... א) אם מברכין על ליקוי לבנה או ליקוי חמה.

ידוע הכלל אשר אין לחדש ברכה שלא הוזכרה בש"ס (ב"י או"ח סמ"ו). וי"ל